שאלה מתבקשת על ידי רבים, האם היום שנתבשרנו שאנו יכולים לשוב למקדשי מעט צריכים אנו לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה?
הלכה היא פסוקה האומרת, השומע שמועה טובה אם הטובה היא רק לו, מברך שהחיינו וקיימנו. ואם הטובה היא לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב.
למשל, חלילה חלילה מישהו נתבשר בשורת איוב שאביו הסתלק מן העולם, זוהי שמועה רעה, על שמועה רעה מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם דיין האמת. אבל, אם הוא היורש היחיד מברך באותו מעמד עוד ברכה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, בגלל הירושה. אבל, אם יש עוד יורשים מברך באותו מעמד ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הטוב והמיטיב. וכך בכל שמועה טובה, אם היא לרבים מברכים הטוב והמיטיב. ואם היא ליחיד, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אין צל של ספק שהבשורה שאנחנו כבר יכולים להיכנס לבית הכנסת ולהתפלל, היא אכן מצריכה אותנו לברך הטוב והמיטיב כי זה טובה לרבים.
עד כדי כך שאומרת הגמרא, אפילו אם טובה שתחילתה טובה, ואולי בסוף יהיה המשך רע חס ושלום, גם כן מברכים הטוב והמיטיב. אין לך אלא אותה שעה וכן מברכים.
אנחנו מצפים ומתפללים לשם שזה יהיה קץ לסבלותנו ושהמגפה הזאת תודבר ולא שחלילה בגלל ההקלות נמצא חס וחלילה בגל נוסף חס ושלום, אלא נתפלל שזה סוף הקץ לסבלותנו.
אז ברמה העקרונית צריך לברך בשם מלכות. אבל כולנו יודעים שבברכות שהחיינו, בברכות הטוב והמיטיב, לאחרונה אנשים נעשו זהירים. כך למשל, הרואה את חברו הטוב ידיד מאוד טוב שלא ראה אותו 30 יום, צריך לברך כשהוא רואה אותו, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אבל בפועל לא עושים את זה. אלא בפועל אומרים ברוך שהחיינו וקיימנו, ולא אומרים בשם המלכות. יש רתיעה מלומר בשם מלכות. לכן אם יש מישהו שנניח קנה דירה לו ולאשתו. קנה רכב לו ולבנו, לו ולשותפו, אזי יעמוד בפנינו ויברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הטוב והמיטיב, ונכוון אנחנו גם על בית כנסת. אם לא נסתפק רק בלומר ברוך אתה השם הטוב והמיטיב. לפחות את זה.
אבל כאמור, אם נמצא מישהו שזכו בירושה הוא ואחרים, אם עדיין לא ברכו הטוב והמיטיב, אז יברך בפנינו ואנחנו נתכוון, לא חייב להיות דווקא בתוך בית הכנסת. גם אם אנחנו הולכים לנחם אתו, אנחנו שואלים, ברכתם הטוב והמיטיב? אם אומרים לא, מלמדים אותם לברך הטוב והמיטיב ואנחנו נתכוון גם על השמועה הטובה שחוזרים לבית הכנסת.