מורה הנבוכים - שיעור 068-עמ רמה כבר בארתי לכלל-עמ רמח יתרונות מעלות כל הנביאים

הרמב"ם מפרש במשנה אחרונה של מסכת מכות (ע"פ תרגום הרב קאפח) : "מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא..."
1. האם הכוונה שזה אחד משלושה עשר היסודות שהוא מנה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
2. ואם כן באיזה יסוד זה נכלל? האם ביסוד האחד עשר :"שהוא משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה..."?
3. מדוע הרמב"ם לא פירט את יסוד זה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?

שלום עליכם מארי,
ידועה דעתם של הגאונים בעניין גילגולי נשמות ועל כך שרס"ג התנגד לאמונה זאת בכל תוקף
וידוע שרבנו לא התייחס לעניין כלל ועיקר (אני משער שהוא לא ראה עניין להזכירו או שבתקופתו רעיון זה לא היה נפוץ),
רציתי לדעת מה מקור מחשבה זו שיש גילגול נשמות? האם יש דרך שאפשר לומר שהדבר נכון?
הרי זה סותר את עניין הבחירה חופשית, אם אדם יורד לעולם ואז מכריחים אותו לשוב בשביל לנסות לתקן...
זה אומר שאין לו בחירה חופשית...
דבר נוסף,
בגמרא ביבמות ס"ג עמוד ב כתוב,
אמר רבי אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, פירש רש"י שישנו פרגוד שחוצץ בין השכינה למלאכים

איך לימוד מספרים וגימטריות בתורה תורם לשלמות המידותית שלי? ואף שלמות שכלית הגיונית פרקטית לחיים, כמה זה עוזר לאדם שבי? למה ישנם סוגי חכמים העוסקים בזה? זה לא בזבוז זמן? מהי התכלית של זה? האם בהכרח רבנו יתנגד ללימוד תורת האותיות והפנימיות שלהם וכך שבני זוג נותנים את שמותיהם לרבנים לבדוק להתאמה, בתנאי שנותנים לזה את המשקל המתאים?

כב' הרב יש לי 2 שאלות:

א. לפני זמן-מה יצא לי לראות ספר בשם "סודותיו של המורה נבוכים" מאת מיכה גודמן, הספר נראה לי מעניין אבל חשבתי שכדאי לשאול רב אודותיו (שמעתי שהמחבר הזה הלך בדרכו של הפילוסוף ליאו שטראוס בפירוש המורה).

שלום רב, זו שאלה לגבי "ברוך שלא עשני גוי", שהיא מאוד קשה, ואולי עלולה להעליב. הרי האישה אומרת ברוך שעשני כרצונו, אז אולי מותר לברך "ברוך שעשני יהודי(ה), או ברוך שעשני ישראל" אם הבנתי נכון הברכה היא על השתייכותי לעם ישראל אז האם מותר לברך על כל בחיוב ולא בשלילה, ואפילו מטעמי שלום. מירה כל טוב

לכב' מורנו ורבנו ועט"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו.
שלום רב.

אני משמש כר"מ בישיבה במרכז הארץ. לאחרונה אני מגלה כי לחלק מתלמידי ישנה משיכה לתורת ברסלב. בהתחלה ראיתי זאת כדבר חיובי, כי לא הייתי מודע כל כך לפירושי ר' נחמן. אולם כעת יצא לי להתוודע לדברים שונים ותימהוניים בדבריו עד שאין לי ברירה אלא לראות בו אדם שסבל מ"שגעון גדלות". אינני יודע עד כמה הרב מכיר את הדברים המוזרים שלו, ולכן אצטט מס' משפטים מהספר חיי מוהר"ן שכתב תלמידו המובהק ר' נתן אשר חיבר גם את ליקוטי מוהר"ן.