סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
יסודות האמונה
הרמב"ם מפרש במשנה אחרונה של מסכת מכות (ע"פ תרגום הרב קאפח) : "מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא..."
1. האם הכוונה שזה אחד משלושה עשר היסודות שהוא מנה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
2. ואם כן באיזה יסוד זה נכלל? האם ביסוד האחד עשר :"שהוא משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה..."?
3. מדוע הרמב"ם לא פירט את יסוד זה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
זריזותו של אברהם אבינו לעקידה
זריזותו של אברהם אבינו לעקידה
הרצאה שניתנה בערב עיון מכוחו של עודד
לזכרו של ר' עודד חמדי נע"ג
נתניה, בית הכנסת "מקור חיים", ה' בכסלו תשע"ח
לסמוך על הנס או לבטוח בה'?
כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?
גלגול נשמות וחטא אדם הראשון
שלום עליכם מארי,
ידועה דעתם של הגאונים בעניין גילגולי נשמות ועל כך שרס"ג התנגד לאמונה זאת בכל תוקף
וידוע שרבנו לא התייחס לעניין כלל ועיקר (אני משער שהוא לא ראה עניין להזכירו או שבתקופתו רעיון זה לא היה נפוץ),
רציתי לדעת מה מקור מחשבה זו שיש גילגול נשמות? האם יש דרך שאפשר לומר שהדבר נכון?
הרי זה סותר את עניין הבחירה חופשית, אם אדם יורד לעולם ואז מכריחים אותו לשוב בשביל לנסות לתקן...
זה אומר שאין לו בחירה חופשית...
דבר נוסף,
בגמרא ביבמות ס"ג עמוד ב כתוב,
אמר רבי אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, פירש רש"י שישנו פרגוד שחוצץ בין השכינה למלאכים
שכל האדם,השלכותיו,ותחום שיפוטו.
איך לימוד מספרים וגימטריות בתורה תורם לשלמות המידותית שלי? ואף שלמות שכלית הגיונית פרקטית לחיים, כמה זה עוזר לאדם שבי? למה ישנם סוגי חכמים העוסקים בזה? זה לא בזבוז זמן? מהי התכלית של זה? האם בהכרח רבנו יתנגד ללימוד תורת האותיות והפנימיות שלהם וכך שבני זוג נותנים את שמותיהם לרבנים לבדוק להתאמה, בתנאי שנותנים לזה את המשקל המתאים?
מורה נבוכים
כב' הרב יש לי 2 שאלות:
א. לפני זמן-מה יצא לי לראות ספר בשם "סודותיו של המורה נבוכים" מאת מיכה גודמן, הספר נראה לי מעניין אבל חשבתי שכדאי לשאול רב אודותיו (שמעתי שהמחבר הזה הלך בדרכו של הפילוסוף ליאו שטראוס בפירוש המורה).
ברכות השחר
שלום רב, זו שאלה לגבי "ברוך שלא עשני גוי", שהיא מאוד קשה, ואולי עלולה להעליב. הרי האישה אומרת ברוך שעשני כרצונו, אז אולי מותר לברך "ברוך שעשני יהודי(ה), או ברוך שעשני ישראל" אם הבנתי נכון הברכה היא על השתייכותי לעם ישראל אז האם מותר לברך על כל בחיוב ולא בשלילה, ואפילו מטעמי שלום. מירה כל טוב
ברסלב
לכב' מורנו ורבנו ועט"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו.
שלום רב.
אני משמש כר"מ בישיבה במרכז הארץ. לאחרונה אני מגלה כי לחלק מתלמידי ישנה משיכה לתורת ברסלב. בהתחלה ראיתי זאת כדבר חיובי, כי לא הייתי מודע כל כך לפירושי ר' נחמן. אולם כעת יצא לי להתוודע לדברים שונים ותימהוניים בדבריו עד שאין לי ברירה אלא לראות בו אדם שסבל מ"שגעון גדלות". אינני יודע עד כמה הרב מכיר את הדברים המוזרים שלו, ולכן אצטט מס' משפטים מהספר חיי מוהר"ן שכתב תלמידו המובהק ר' נתן אשר חיבר גם את ליקוטי מוהר"ן.