האם, לפי ההלכה, רשאי ראש ממשלה כנאשם לטעון ש'תפרו' לו תיק?

האם הרשעת נאשם שלא נתנו לו זכות לטעון שתפרו לו תיק, הינה הרשעת שוא?

הרב רצון ערוסי - האם מותר לראש הממשלה להאשים את בית המשפט בתפירת תיק
נשאלתי האם מבחינה הלכתית ראש ממשלה שנאשם בעבירות מסוימות רשאי לומר ש"תפרו לו תיקים" או שמא כפי שטוענים כנגדו הוא פוגע בכך במערכת המשפטית?
צריך לדעת שמשפט התורה שונה בתכלית מאשר המשפט הכללי שמובל על ידי תפיסות עולם מערביות הבאות לידי ביטוי בין היתר בתקשורת ביחס בין הנאשם ובין מערכת האכיפה או המשפט. בתפיסת העולם המערבית יש דעות שכביכול צריכים לשמור מכל משמר על חירותם של מערכות האכיפה והמשפט כדי שהן תוכלנה לבצע את תפקידן, ואז לכאורה אם מאמצים שיטה קיצונית זו יוצא שאסור לבקר את התנהלותם של המערכות כלל ועיקר, לא את השופטים ולא את מערכת האכיפה. אולם, אין זה נכון אפילו לפי תפיסת עולם מערבית. משום שאין אדם שחף משגיאות לכן ניתן וראוי לבקר, אולם כל השאלה היא כיצד מבקרים.
אבל במקרה דנן העניין הוא שונה לחלוטין, מדובר האם לסתום את הפה של נאשם. אפילו ראש ממשלה שנאשם כל עוד לא הוכיחו את רשעותו הוא חף מפשע והוא עדין בגדר זכאי, ואפילו אחרים חייבים ומצווים לעלות כל טענת זכות לטובתו ולהוכיח אותה או לדחות אותה, וכן להפך. בוודאי שזה זכותו של ראש הממשלה וזהו זכותו של כל אדם.
נניח ובבית המשפט לא יימצא מי שילמד עליו שום זכות, להבדיל ובשונה מהמשפט הכללי לפי ההלכה גם אם תהיה הרשעה - כל עוד לא נשמע שום טיעון לזכות הנאשם ההרשעה איננה הרשעה. צריך לעלות ולהציף גם טיעון זכות אפילו אם הטיעון יידחה, כי אחרת יש התרשמות שהשופטים כנראה נשאבו לתוך השראה מסוימת כנגד הנאשם ולכן הם פסקו כפי שהם פסקו. ומסיבה זו על פי ההלכה צריך בדיני עונשים להתחיל מן השופט ה'קטן' כדי שלא יפחד לומר את דעתו בפני השופטים הגדולים. ולא עוד אלא לימוד הזכות הוא לפני ההליך ובתוך ההליך ואפילו אחרי ההליך לפני ביצוע העונש, בכל שלב אם מישהו אומר יש לי מה ללמד עליו זכות מביאים אותו ומלמדים עליו זכות.
במסגרת לימודי זכות יכול הנאשם או כל גורם אחר לבוא ולומר העדים האלה שהעידו הם עדים שקרנים, ואז הוא צריך להביא עדי הזמה שיוכיחו את הטענה. כל זה חלק בלתי נפרד במאבק לזכותו של הנאשם. אם ניקח למשל את המשפט של נבות היזרעאלי (מלכים א', פרק כא) מה שעשתה איזבל בעצם היא "תפרה לו תיק" בכך שטענו כנגדו שני אנשים בני בליעל שהוא קילל את הקב"ה והוציאו אותו להורג על בסיס עדותם, אולם זה לא היה ולא נברא והתקיים שם "הרצחת וגם ירשת".
כלומר, אני לא אומר שכל המערכות המשפטיות הם כאלה אבל צריך לדעת שיש לפעמים מצבים שתופרים תיקים. כאשר פרופסור יעקב נאמן ז"ל נתמנה לשר המשפטים העמידו אותו למשפט והוא נאלץ להתפטר. אולם לאחר זמן הוכח שכל העניין היה עורבא פרח. הוא כתב את זה לפני שהוא נפטר שאכן הכול היה תפירת תיק אבל הוציאו אותו מהמערכת בגלל כל אותו הליך משובש.
לכן אוי לה לחברה המערבית אשר מתיימרת להיות מודרנית שהיא רוצה מצד אחד לשמור על מערכת האכיפה והמשפט וכל הזמן מדברת על "כבוד האדם וחירותו" ולפתע כאשר מדובר בראש ממשלה נאשם שהוא טוען שהתיקים תפורים סותמים לו את הפה. לא רק שכבר מרשיעים אותו עוד לפני סיום ההליך, כבר אומרים לו בראש חוצות "לך הביתה" "אתה נאשם" כזה וכזה עשית וכו', כל הזמן בתקשורת מפמפמים כל מתנגדיו שהוא מושחת וכבר חרצו את דינו בטרם סיום ההליך ועכשיו גם סותמים את פיו בגלל שהוא ראש ממשלה שלא יאמר את מה שהוא חושב שהם עשו לו. ואז מה שיוצא, אם אנחנו נסתום לנאשם את הפה יוצא איפוא שמשפט כזה הוא משפט רשע חס ושלום.
התשובה הזאת היא רק מהבחינה ההלכתית ללא שום התייחסות פוליטית או השפעה פוליטית כלשהי. ברגע שמדובר בנאשם כל זכות שהוא או אחרים יכולים ללמד עליו חייבים ללמד עליו כדי שהמערכת אכן באמת לא תוציא מן הכוח אל הפועל משפט בלתי צודק או חלילה הרשעה בלתי צודקת.