שומה עלינו להציג עמדתנו בכל תחומי החיים את המושכלות של הדמוקרטיה היהודית שרק היא תבטיח המשך קיום העם היהודי כעם הקודש בארץ הקודש

כשהיסטוריונים רצו לבטא מהי רודנות, הם ציינו שליט אחד שאמר: "המדינה זו אני". זה היה ביטוי שמצביע עד כמה היה אותו שליט רודן ששלט באופן מוחלט. אין מה לעשות, ואין מה לפעול. ברור שכולנו סולדים ופוחדים, חוששים מפני שלטון רודני. לצערנו ולדאבון לבנו, כיום יש לנו חשש גדול מאוד מפני גורמים ליברליים ומשפטנים שונים, אשר טוענים, למעשה: "הדמוקרטיה זו אנחנו". 

הם אינם אומרים זאת במפורש, אך דרך גישתם הפרוגרסיבית והליברלית הם מבקשים להכתיב שזו היא הדמוקרטיה. לדעתם, הדמוקרטיה אינה רצונו של העם ברובו המכריע – מיליונים המביעים את דעתם בבחירות דמוקרטיות, חופשיות וחשאיות – אלא תפיסת עולמם האישית. הבעיה החריפה היא בכך שהם אינם מצהירים ישירות על עמדתם, אלא מסיתים, קוראים לסירוב, להתנגדות ולמרד. זהו מצב חמור ביותר.

לכן, עינינו רואות ולא זר: במקום שאין יראת שמיים, גם אם יש חוכמה – אל תאמין. כי ללא יראת שמיים, קיימת סכנה גדולה לקיומנו. הדבר השני שעלינו לזכור הוא שלא להתייאש. יש להתמודד עם התופעה הזו – של משפטנים המציגים עצמם כמי שיכולים לבטא את הדמוקרטיה בצורה המרבית – ולהציג את עמדתנו בצורה מושכלת על מהותה של דמוקרטיה יהודית-יהדותית. 

אין אנו מדברים על דמוקרטיה "גויה". מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. יהדות איננה רק גזע; היא תכנים, ערכים ומשמעות. על כן, חובה עלינו לא רק להדוף את דבריהם ולדחותם, אלא גם להציג את עמדתנו בכל תחומי החיים. בכך נוכל להראות את המשמעות הנכונה והמקובלת יותר של דמוקרטיה יהודית-יהדותית. דמוקרטיה כזו היא שתבטיח את המשך קיומנו כעם יהודי, בארץ הקודש, על פי תורת הקודש.