משפט צדק
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
בעל מטע הניח מעשר עני ליד הכניסה, כדי למסרו לעניים שהוא רגיל לתת להם. עני אחר הגיע ונטל אותו. האם אפשר לתבוע ממנו להשיב את המתנה כדי להעבירה למי שהבעלים בחר? השיעור מבחין בין בעלות במתנות העניים לבין טובת ההנאה שבבחירת המקבל.
האזינו להבחנה בין מתנות השייכות לעניים לבין טובת ההנאה שבבחירת המקבל.
בעל מטע נוהג להפריש תרומות ומעשרות, ובשנת מעשר עני הוא מניח את חלק העניים ליד הכניסה. כוונתו לתת אותו לעניים מסוימים שהוא רגיל לתת להם. לפני שמסר להם, הגיע עני אחר ונטל את המתנות.
היסוד המוצג הוא שאין לבעל המטע בעלות במתנות העניים: הן שייכות לעניים. לצד זאת, במקרה הנידון יש לו יתרון המאפשר לו לבחור למי לתת. היתרון הזה נקרא טובת הנאה — ההנאה מכך שהוא נותן לאדם שבחר.
אין לזהות את טובת ההנאה עם בעלות בגוף המתנות. השאלה היא אם היתרון בבחירה נחשב בעצמו ממון שניתן לתבוע את השבתו.
בשאלה אם טובת הנאה היא ממון נחלקו בגמרא ובין הפוסקים. אם היא ממון, יש בסיס לתביעה ביחס לאותו יתרון; אם אינה ממון, אין ממנו תביעת החזר.
ההכרעה המובאת בשיעור היא שטובת הנאה אינה ממון. לכן בעל המטע אינו יכול לתבוע מן העני שנטל להחזיר לו את המתנות כדי שיוכל לתת אותן לעני אחר.
מסקנת הדברים
במקרה שתואר, רצונו של בעל המטע להעדיף מקבל מסוים אינו מקנה לו בעלות במעשר העני. לפי ההכרעה המובאת, אין הוא יכול לדרוש מן העני להחזיר כדי להעביר את המתנה לאחר.
האם בעל המטע יכול לדרוש מן העני להחזיר את המעשר שיועד לאחר?
לפי ההכרעה המובאת בשיעור, במקרה שתואר אין הוא יכול לתבוע החזר כדי לתת לעני אחר. מתנות העניים אינן בבעלותו, והיתרון שלו לבחור את המקבל הוא טובת הנאה. ההכרעה שנמסרה היא שטובת הנאה אינה ממון שמכוחו ניתן לתבוע את ההחזר.
מהי המחלוקת לגבי טובת ההנאה שבבחירת המקבל?
טובת ההנאה היא היתרון של בעל המטע לתת לעני שבחר, אף שאין לו בעלות בגוף מתנות העניים. בגמרא ובפוסקים נחלקו אם יתרון זה נחשב ממון. השיעור מביא את ההכרעה שאינו ממון, וממנה את המסקנה שאין לדרוש מן העני החזר לצורך מסירה לאחר.
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. האם מותר בע"ש להדליק נר ריחני שבשבת ממשיך להוציא ריח?
האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?
שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?
לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כרכז ונהג חלוקה של פירות וירקות עם קדושת שביעית. במהלך עבודתי קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח עם תשלום קנס. את הדוחות נתתי לרב האחראי עלי מאחר ואת העבוד וההובלות אני מבצע בהתאם להוראות שאני מקבל ממנו. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אני היתי לחוץ בזמן העבודה ולא שילמתי. יש לציין שהיו עוד דוחות שנעשו על ידי הרב והרכז הראשי ורובם שולמו. מה שקורא לאחרונה קיבלתי זימון לבית המשפט על אי תשלום הקנס והשופט פסק על תשלום קנס.
שלום הרב.
אני עובד בחברה ומטפל בתשלומים לעובדים, המעסיק שלי לא פועל על פי החוק, דהיינו לא משלם לעובד תשלומים של גמר חשבון ומצד שני מעסיק עובדים ולא מוציא להם תלוש.
האם נכון להמשיך לעבוד במקום עבודה כזה?
היי
ישנה תופעה של הענקת "מפתח העיר" על ידי ראש עיר
לרבנים, אמנים, זמרים וכיו"ב
פעם למדתי שמפתח העיר הינו מושג הלכתי המעניק
למקבל המפתח שליטה בהחלטות על העיר.
לא מצאתי סימוכין הלכתיים לכך.
על פי ההלכה והחוק, האם אדם שקיבל מפתח עיר מראש העיר,מקבל סמכות
מיוחדת לגבי אותה עיר?
האם יש מצווה לציית לדעתו בענייני העיר?
האם החוק מקנה לו יתרון כלשהו בעיר על פני תושב רגיל?
שלום לכבוד כמו"ר! ברצוני לברר מה דעת ההלכה בכלל ודעת הרב בפרט לגבי העיסוק במקצוע הנקרא 'עו"ד'? (לא לגבי הלימוד עצמו אלא בעיסוק בו..) שהרי ידוע שישנם בעיות הלכתיות כגון הוצאת ממון שלא כדין, ערכאות של גויים, ועוד.. כמו"כ אודה לרב באם יפנה אותי למקורות העוסקים בנושא חשוב זה..תודה רבה!
ברשותי יחידה שאני משכיר לזוג. הודעתי להם [גם בכתב בטסאפ וגם בעל פה] יומיים קודם, שאני מתקין להם מונה חשמל בדירתם [כמובן עם חשמלאי מורשה] והחשמל ינותק למשך בערך כשעה ושהם יהיו ערוכים לתיקון. כנראה שהעלאה והוהורדה של החשמל מספר פעמים פגע להם במקרר הישן שלהם ובמתקן המים [מתקן ישן שבאותו בוקר התקינו אצלם בדירה] ומאז המוצרים האלו תקולים.
לכבוד מו"ר הרה"ג הר' רצון ערוסי הי"ו. אני עובד כעו"ד שכיר במשרד בו מספר שותפים ועו"ד שכירים. נתבקשתי לנסח הסכם שכירות במסגרתו לקוח של משרדנו משכיר נכס עבור מסעדה שתפעל ו/או שפועלת כבר כמסעדה בה נמכר מזון שאינו כשר (לשון המעטה).
1. מה עלי לעשות? הלא ההסכם בכל מקרה ייחתם. האם להעביר לעו"ד אחר במשרדנו. האם לעו"ד אחר יהיה מותר לעשות כן? יובהר כי בכל מקרה ההסכם ינוסח על ידי משרדנו שכן מדובר בלקוח אסטרטגי של המשרד אשר משרדנו מייצגו בכל ענייניו השוטפים, כך שהשותף האחראי על הלקוח לא יפנה את הלקוח למשרד עו"ד אחר שייצגו בהסכם זה. ואני בסה"כ עובד כעו"ד שכיר