מניין עם מי שלא שומע טוב
אנו מתפללים עם מנין מצומצם.
הבוקר היינו עשרה מתפללים, ואחד המתפללים לא הביא את מכשיר השמיעה שלו, והוא אינו שומע.
האם הוא מצטרף למניין?
אנו מתפללים עם מנין מצומצם.
הבוקר היינו עשרה מתפללים, ואחד המתפללים לא הביא את מכשיר השמיעה שלו, והוא אינו שומע.
האם הוא מצטרף למניין?
1 בבית הכנסת אני לא מצליח לשמוע את שליח הציבור.
האם אפשרי לכוון בעזרת שעון שבת מערכת הגברה רק לחלק של קריאת התורה כדי שנוכל לשמוע?
2 ואם אישה לא מצליחה לשמוע מעזרת הנשים?
לכבוד מו"ר שליט"א,
הטבח בישיבה מוציא מגש עם עופות בנפרד לתימנים המקפידים על חליטה ואומר שזה חלוט. האם ניתן לסמוך על דבריו או שיש לבדוק שהוא אכן בקיא בדינים הקשורים בחליטה?
שלום לרב,
ראיתי את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת כלים (פי"ז הי"ב) והם נראים סותרים את קביעת מארי (למשל בהערתו הארוכה בתחילת הלכות אישות) שדברי סופרים במשנת הרמב"ם הנם אך ורק הלכות דרבנן ואין בהם שמץ דאורייתא.
בטעות שטפתי צלחות חרסינה בשריות בסקוצ' חלבי במים קרים. את הסקוצ' זרקתי. מה דין הצלחות?
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
מובא בתלמוד מסכת שבת דף קמז א בסיפא של המשנה "
אין מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
בדף קמח א הלכה מחזירין את השבר וכו'
ומרן בשולחן ערוך או"ח שכח סעיף ל "מי שנשמטה פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
והמשך הסימן סעיף מ"ז "עצם שיצא ממקומו מחזירין אותו"
שלום לכבוד הרב,
לאחרונה נפטר אבי מורי אשר השתדל בחייו לנהוג ע"פ הלכות הרמב"ם.
שאלתי, מה דעת הרמב"ם בנוגע למנהגי האבלות בשנת האבל:
1. קדיש - האם יש עניין באמירת קדיש "יתום"? ואם כן, עד מתי יש לאומרו?
2. שליח ציבור - האם יש עניין לעלות לפני התיבה בתפילות? מה שנקרא בפי הציבור "חיוב".
3. מה הדין לגבי השתתפות באירועי שמחה כגון חתונות, בריתות וכדומה?
4. האם יש מנהגים נוספים שעליי לקיים בשנת האבל?
תודה.
לכבוד מו"ר שליט"א,
מארי כותב בהקדמת הרי"ף לחולין שמנהגנו הקדום עוד לפני הרמב"ם לברך ברכות השחר על הסדר בבית הכנסת בין אם התחייב ובין אם לא, וידועה התקפתו החריפה של רבנו נגד מנהג זה ושזה כמברך ברכות לבטלה לשיטתו, האם עלינו לנהוג בזה כמנהגנו הקדום או כדעת רבנו?
יורנו רבנו ושכרו כפול