כיצד נוהגים בשבת כשיש חשש לשבר או לפריקת יד ורגל?
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
מובא בתלמוד מסכת שבת דף קמז א בסיפא של המשנה "
אין מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
בדף קמח א הלכה מחזירין את השבר וכו'
ומרן בשולחן ערוך או"ח שכח סעיף ל "מי שנשמטה פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
והמשך הסימן סעיף מ"ז "עצם שיצא ממקומו מחזירין אותו"
הרמב"ם שבת פרק כב הלכה כו לפי הדפוסים "אין מתקנין חוליות של שדרה של קטן זו בצד זו מפני שנראה כבונה" זה חלק מהמשנה שהזכרתי ולא הזכיר הרמב"ם על שבר או מי שנתפרקה ידו אולי יש מקום אחר שדיבר ממה שאני חפשתי לא ראיתי ?
1. האם מותר לפנות בשבת לגבי שבר או התפרקות היד ?
2. אם לא האם זה תלוי בכאב וברמת סבל של החולה ?
3.כמובן אם יש חשש של נזק לאיבר אז ראיתי שהפוסקים מתירין אני מדבר כשאין נזק או עילפון לחולה/לאיבר האם יש מה שמותר לעשות או בשינוי על ידי גוי ומקרה שאין גוי האם מותר להזמין אמבולנס ?
עקרונית, כל שיש מומחה בקרבתו, יתייעץ עמו, וכל שהוא קרוב למגן דוד אדום ילך וייבדק.
כיוון שיש מקרים שאם יש שבר או נקע, שתזוזה לא נכונה עלולה לגרום קרע בצינור הדם ולגרום לשטף דם פנימי.
תכנים לקריאה נוספת
עירוב צורת פתח
יורנו מורנו בדעת רבנו
1. איך עושים עירוב צורת פתח בימינו כשיש ים? למשל בעיר אילת? האם יש שם עירוב? מותר לשומרי תו"מ לטלטל על פי הוראת מארי שמתיר?
2. כמה בני אדם צריך שיעברו במקום על מנת שיהיה רשות הרבים דאורייתא?
מדוע צפירת יום שישי אינה מחייבת הפסקת מלאכה מיד עם הישמעה?
מדוע הצפירה ביום שישי לפני כניסת השבת אינה מחייבת באופן גמור ומידי לשבות ממלאכה בדומה לתקיעות השופר בזמן חז"ל?
סחיטה בשבת
שלום לרב האם מותר לדעת רבנו לסחוט בשבת טונה הנתונה בקופסת שימורים מהשמן הבלוע בה, כגון ע"י שחוזר ודוחק עליה את המכסה בחוזקה, והוא אינו מעוניין בשמן זה מסיבות בריאותיות. האם זה דומה לדין כבשים ושלקות, או שיש כאן דש או אולי בורר?
תודה רבה
האם מותר להפעיל מדיח כלים בשבת באמצעות שעון שבת?
האם מותר להפעיל מדיח כלים בשבת. כמובן עם שעון שבת?
יין לקידוש
לק"י שלום לכבוד הרב!
למדנו בשיעור לגבי יין הראוי להינסך על גבי המזבח שלפי רבינו הוא היין הכשר לקידוש אני יודע שאם היין מבושל ודאי פסול לקידוש וברכתו שהכל ואילו אם הוספו הוספות כעין סוכר דבש וכו' פסול לקידוש אך ברכתו גפן שאלתי היא האם תוספות שפותחו במעבדה כעין שמרים של יין או חומרי חיטוי של תירוש אבקות סינון מרכיבים שביקבים הגדולים משתמשים כדי שהיין יהיה איכותי האם צריך לברך על יינות אלו גפן או שהכל כי מצד אחד לא כל התוספות יהוו חלק מן היין חלקם יופרד מהיין במהלך הייצור שאלה נוספת יין של שביעית לכאורה לא ראוי להינסך שהרי כתוב "לאכלה" האם זה צד לפסול לקידוש
תודה מראש והערכה רבה
מדוע עירוב בכרמלית חל בין השמשות אך עירוב שהונח מחוץ לתחום אינו חל?
לכבוד מו"ר שלום וברכה,
בפ"ו מהל' עירובין הלכה ט רבנו כותב שהשובת ברשות היחיד והניח עירובו בכרמלית עירובו עירוב כיוון שכרמלית אסורה מדרבנן ובין השמשות לא גזרו במקום מצוה או דוחק.
וקשה לי לפי כלל זה מה שפסק רבנו שם בהלכה יא ש"המניח עירובו חוץ לתחום אינו עירוב מפני שאינו יכול להגיע אל עירובו", והרי איסור תחומין מדאוריתא הוא י"ב מיל ורק מדרבנן גזרו על אלפיים אמה, ואם כן לכאורה יחול פה הכלל שלא גזרו בין השמשות במקום מצוה או דוחק כמו בהלכה ט.
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
האם יש על מי לסמוך בהוצאת מאכל קפוא בשבת למוצאיה, ומה ממליץ הרב?
שאלה של בתי: האם מותר להוציא עוגה קפואה מהמקפיא בשבת כדי לאכול ממנה במוצאי שבת ?
יש לציין - שחתני - הולך לפי פסקי הרב עובדיה זצ''ל.
כמשגיח כשרות, השבתי לבתי , שזה אסור, הכנה משבת לחול.
בספר ''הכשרות למעשה ''של הרב אליהו פנחסי - מנהל מח' כשרות במבשרת ציון ובנו של הרב שמואל פנחסי רב שכונת מחנה יהודה ,
''מותר להוציא אוכל מהמקפיא לצורך סעודה רביעית '' - מקור - חזון עובדיה שבת כרך ב עמוד תמ''ז - ''אף שלא עושה זאת בעוד היום גדול ''.
ישנה גישה שסוברת - היות והמאכל הוא מוכן לאכילה , יהיה מותר להוציא מהמקפיא, היות ולא נעשה כל שינוי.