ריבוי הדעת של אנשי ירושלים
פרשה א ד
הקינה נכתבה ערב הגירוש מגוש קטיף ונאמרת בקהילת "שערי ציון" ביד בנימין ובקהילות נוספות ברחבי הארץ בליל תשעה באב מדי שנה.
הקינה מתארת מאורעות ומוראות 'גירוש קטיף' על ידי ערברבין דבינן ואחים טועים בסמיכות לתשעה באב ה'תשס'ה ואת מסירות נפשם של יושבי גוש קטיף.
חבל ארץ פורח זה שנבנה על אדני אהבת התורה, העם והארץ, ואשר היווה סמל ומופת למסירות נפש ולקידוש שם שמים - קשר ישיר עם חרבן בית קדשנו ותפארתנ, שכן מסרו לנו חז"ל ברוח קדשם שמיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שייחרבו, שהרי דיו לעבד שיהיה כרבו (גמרא ברכות נח ע"ב). וכך כתב רבנו מנחם המאירי בספרו בית הבחירה: כל שרואה בזמן הזה בתי צדיקים בחרבנן, אף על פי שלא נתקנה ברכה על זה, ראוי להיות אדם נרעד ומשתומם על כך. ומכל מקום אין ראוי לו להרבות בצער, וראוי לו להעלות על לב שאף בית המקדש חרב, ודיו לעבד שהוא כרבו.
תהי קינה זו עדות וזיכרון ליישובי גוש קטיף החרבים - החממות שנהרסו, גני הנוי שיבשו, בתי המגורים ומוסדות הציבור שנחרבו, הקברים שנעקרו ובתי הכנסיות והמדרשות שעלו באש ביד בני עוולה.
קינה זו נקראה בביהכ"נ בט' באב ערב גירוש גוש קטיף ונקראת גם כיום בביהכ"נ התימני "שערי ציון" שביד בנימין.
תפילתנו ואמונתנו שנזכה במהרה בימינו לראות בשוב ה' לציון ברחמים כמאז ובשוב בני-בונים לנחלת אבות, וכפי שהבטיחונו חז"ל שעתיד הקב"ה להחזירן ליישובן, שנאמר "הבוטחים בה' כהר ציון" (תהילים קכה,א) - מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו ליישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן ליישובןץ
הציבור מתבקש להצטרף באמירתה ביחידים או בציבור וע"י כך לעורר בליבותנו את צרות הגלות בעבר ובהווה הנמשכות מחרבן המקדש.
פרשה א ד
1. יורנו כבוד הדרתו ולאחר בקשת מחילה לעניין מה שכתב בתשובתו לעניין כיסוי שער האישה ,שמנהג בנות ונשות תימן לכסות שער ראשן.(לשאלה מיום 11/8/05) ובטוחני כי לא נעלמה מעיניו, שלרבינו אחת הנשואה ואחת הרווקה מכסות שער ראשן. ומדוע לא כתב זאת אלא על צד המנהג ? 2. ועוד יורנו לעניין "בין השמשות" לערב ת"ב שחל בשבת האם יאסר כבין השמשות שליום הכיפורים באכילה ושתיה אע"פ שזמן שבת הוא? 3. וכן לעניין היולדת הנתונה בשעת לידה מבוהלת ופחודה וזקוקה לתמיכה מבעלה באחיזת יד, ואין תחליף.
שלום הרב
איזה קדיש אומרים בשחרית ט' באב לפני עלינו לשבח בסידורים החדשים יש הכלאה בין קדיש "דעתיד" שמסתיים ב- "תתקבל"
תודה
האם ישנם הבדלים בסדרי סעודה מפסקת בין תלמידי חכמים וחסידים לשאר העם? האם צריך, בשלב זה, לתת ביטוי לאבלות המתקרבת. כמו: ישיבה על הקרקע? כיצד, אם כן, כל אחד ואחד יתן ביטוי לכאב הנורא על אובדן המרכז הרוחני המשפיע על קדושת ארחות העם היהודי?
הנוהג להוציא השבת כשיטת רבנו תם, האם יוכל לאכול עד זמן רבנו תם בערב צום ט' באב?
כבוד הרב שלום! ב"ה אני בהיריוני הראשון בשבוע ה-14. בתחילת השבוע הייתי במעקב היריון והרופאה אמרה שהיא "מאשרת" לי לא לאכול בצום אך אמרה שעליי להקפיד על 2 ליטר שתייה ביום עם ממתיק כלשהו שאם לא כן הדבר עלול לגרום להתקווצויות של הרחם. עליי לציין כי ההיריון תקין ב"ה על אף שבשבועות האחרונים אני חשה חולשה,בחילות קשות ומדי פעם מקיאה. כמו כן,חושבני כי ההנחיה של הרופאה היתה כללית ולא התייחסה למצבי באופן ספציפי. האם עליי להישמע לעצת הרופאה או שמא עליי להחמיר ולצום צום מלא? כיצד עליי לנהוג אם במהלך הצום ארגיש רע? בתודה מראש.
הרמב"ם הוסיף בהלכות שביתת עשור נימוק לאיסור נעילת הסנדל "שהרי קושי הארץ מגיע לרגלו" האם לפי מבחן זה יש להתיר נעל שסולייתו מעור דק?
נעלי אפוס שסולייתן אינה מעור והחיפוי מעורב בנוסף לעור, האם מותר בנעילה משום שלא מרגישים קושי ארץ או משום שלא בכהאי גוונא גזרו חכמי ישראל?
לשיטת מרן השו"ע שאיסור הנעילה כולל גם מנעל המחופה בעור. האם יכלול איסור זה גם נעילה המיועדת לריפוי או להגנה מנזקים?
ילמדנו רבינו האם נכון להניח רק תפילין של יד בט' באב לדעת הרמב"ם,