בפרשת שופטים נצטווינו באופן מודגש ביותר על המשפט: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט. ולא תכיר פנים. ולא תקח שוחד... צדק צדק תרדוף". ואין פלא בדבר. כי המשפט הוא ערך אנושי, כי אפילו בני נח נצטוו על הדינים. ורבן שמעון בן גמליאל אמר: "על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, ועל האמת, ועל השלום" (אבות, א, יז) כלומר, אין החברה האנושית העולמית יכולה להתקיים בלי משפט. מפני שהיא תתפרק ותתפורר. אבל המשפט הוא גם ובמיוחד ערך חברתי-מדיני. כי אין מדינה בלי דין, כלומר בלי מערכת משפטית תקנית ותקינה.
לכן ה' ציווה את עמנו סמוך לכניסת אבותינו לארץ הקודש, לכונן את מדינתו, למנות שופטים ושוטרים בכל הערים והיישובים בארץ. ואין ספק, שהמשפט שעליו אנו מדברים הוא אך ורק משפט צדק, כי שום חברה לא יכולה להתקיים במשפט שהוא מִשְׂפַּח, וסדום ועמורה יוכיחו, שקיימו מערכת משפטית שפעלה בדקדקנות לפי חוקים, אבל לפי חוקי סדום ועמורה. ולכן סדום ועמורה חרבו, והחברה הסדומית באה על עונשה – "גפרית ומלח שריפה כל ארצה". אולם התורה ציוותה את עמנו על המשפט, שהוא משפט מיוחד במינו, שיש לו גם ערך לאומי ודתי, שהרי התורה הדגישה, שמצוות מינוי שופטים ושוטרים היא דוקא בארץ הקודש. "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שער, אשר ה' אלוקיך נותן לך... צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". ודרשו חז"ל בספרי: "מלמד שמינוי הדיינים כדאי הוא להחיות את ישראל, ולהושיבם על אדמתם, ושלא להפילם בחרב".
יש לשים לב, שהקיום הלאומי שלנו כעם ה', תלוי בקיום משפט צדק, ושהמשך קיומנו כעם קודש בארץ הקודש, תלוי בקיומו של משפט צדק. אין פלא שבכל מצוות מינוי דיינים בכל הערים ובכל היישובים בארץ הקודש, נצטווינו למנות בי"ד לכל עם ישראל, באשר הוא, בארץ ובתפוצות, והוא ביה"ד הגדול שבלשכת הגזית, הסנהדרין שבירושלים. ובאמת שהדבר צריך עיון, הרי המשפט הוא בעיקרו צורך חברתי-מדיני. כי אין חברה ואין מדינה יכולות להתקיים בלי מערכת משפטית של משפט צדק. ומדוע התורה כורכת עם ציווי זה את העניין הלאומי והדתי. כציווי לכל עם ישראל באשר הוא, בארץ ובתפוצות, ולמען עם קודש בארץ הקודש?! והתשובה לכך, התורה לא מתכוונת לסתם משפט, שהוא רק צורך, אלא התורה מתכוונת למשפט התורה, המשפט האלקי, שהוא ערך, ערך אנושי, ערך חברתי ומדיני, וערך לאומי ודתי. כי משפט התורה לא נועד רק לתקן את החברה היהודית, אלא גם נועד לתקן עולם במלכות שדי. ולכן רשב"ג אמר, שהעולם עומד על שלושה דברים, על הדין, ועל האמת ועל השלום. האמת והשלום הן המייחדות את משפט התורה, שאיננו רק אמת, ואיננו רק שלום, אלא גם אמת וגם שלום, כי אין אמת בלי שלום, ואין שלום בלי אמת.
אבל רשב"ג אמר שהעולם קיים גם על הדין, והוא לא התכוון במילה דין, רק להליך שיפוטי הגון, אלא על הדין האלקי. ומהו ייחודו של הדין האלקי, ייחודו הוא בכך שהוא דין אמוני וערכי. ואחת היא אמונתנו, דבריו של שמעון הצדיק (אבות, א, ב), "על שלושה דברים העולם עומד, כלומר בעצם בריאתו, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים". רק דין אלוקי שזוהי מהותו, וכל העוסקים בדין האלקי, השופטים והנשפטים, מאמינים באלוקיותו של הדין, רק בדין כזה יכול העם לחיות ולהיות מה שהוא צריך להיות, ולממש את ייעודו להיות עם ה' בארץ ה', ולהיות אור לגויים, כדי שהעולם יתקיים ולא יתפרק ויתפורר. על משפט זה נצטוינו ולצערנו, טרם מימשנו ציווי זה. ולכן טרם מימשנו את ייעודנו, וטרם הבטחנו את קיומנו הלאומי בכלל, ובארץ הקודש בפרט, אך ככל שנעשה הכל לקיום ציווי זה, כך נוכל להבטיח שנחיה כעם ה' בארץ ה' לעד ולעולמי עולמים. כי "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
לכן, אחי ורעי, הבה ונייסד בתי דין לממונות בכל אתר ואתר. הבה נתדיין בעניינים ממוניים רק בבתי דין לממונות, לפי דין תורה. כך נבטיח המשך קיומנו הלאומני בישיבתנו בארץ הקודש כעם קודש עדי עד.