תעשיית המזון המודרנית הקלה באופן משמעותי על צרכני המזון בכך שמכינים לנו מזון מעובד מוכן לאכילה, והטורח של עקרת הבית מתרכז רק בבישול, בחימום של האוכל המוכן, יש אשר בכלל לא טורחים אפילו לחמם כגון לחם, חלות, פיתות וכל דברי המאפה. ולא עוד אלא לחם מלא, שיפון, שבעה דגנים, כל הסוגים השונים למיניהם.
בזאת בוודאי יש לראות ברכה עצומה שלא עוד צריך לטרוח בהכנת אוכל כבעבר שהחל מחרישה, זריעה, קצירה, דישה, טחינה, אפייה, בישול ושחיטה, פירוק, ניקוד, הכשרה, כל אלה נעלמו מהנוף המודרני של הבית ונשאר נחלת התעשייה.
השאלה שעומדת בפנינו, האם מצב זה טוב לנו או שמא יש לשנות מספר דברים שבהם כן יש שעקרת הבית תעשה במו ידיה, כאשר כל בני הבית יהיו שותפים.
ברצוני להעמיד מספר בעיות עיקריות של תעשיית המזון המודרנית ע"מ אולי למצוא איזונים לטובת צרכני המזון, קרי אנחנו, ואולי גם לשנות מעט במידת האפשר הרגלים ותפיסת עולם קצת שונה.
התעשייה משתמשת בחומרים:
- א. חומרים משמרים. ב. צבעי מאכל. ג. חומרי טעם וריח. ד. חומרים לשמירת טריות המוצר. ה. חומרים כדי להאריך כמה שיותר את זמן שהיית המוצר על המדף מבלי שיתקלקל ויתעפש.
- מונעים מאתנו קיום מצוות התלויות בארץ לדוגמה:
א. תרו"מ. ב. הפרשת חלה. ג. פאה. ד. לקט. ה. שכחה. ו. כלאיים. ז. ערלה (רובם נשתכחו הלכה למעשה). ח. הקימו קרן מעשרות כדי שלא נדע כיצד מפרישים מעשר שני וכיצד מחללים אותו, כתוצאה מכך אנשים בטעות חושבים שקרן המעשרות מפרישים עבורם תרו"מ ובכך הם נכשלים ואוכלים טבל ודאי (דברים אלו מתוך ידיעה אישית ותשאול של אנשים שמנויים על קרן המעשרות) ובעיקר המכשול לאותם שמגדלים בגינות פירות וירקות.
- שחיטת עופות בהמות – גם העופות וגם הבהמות נלקחו לבתי מטבחיים מרוחקים ואפילו בחו"ל, וכתוצאה מכך לא יודעים ולא מכירים: א. מהי שחיטה והיכן שוחטים בבהמה. ב. כיצד מכינים סכין לשחיטה וכיצד היא נראית. ג. מהו ניקוד החלבים, איזו חלבים דאוריתא ואיזו דרבנן. ד. מהו גיד הנשה והיכן מקומו. ה. כיצד נראים החלקים הפנימיים בשלמותם ומיקומם בבהמה. ה. מהי נבילה ומהי טריפה. ו. הכשרת הבשר ע"י מליחה כיצד מכשירים, כיצד מולחים ובאלו כלים משתמשים להכשרה. הכל נשאר בקושי בתיאוריה.
הדור הצעיר לא יודעים אפילו לבקש חלקי עוף בשמותיהם וכולם משבשים ומשתבשים לדוגמה:
א. פרגית, שפירושה תרנגולת צעירה, כיום קוראים בטעות חלק של עוף פרגית, שהוא בעצם השוק של העוף שממנו מוציאים את העצם בלבד. שיבוש.
ב. שוק קוראים לו "גלידה"
ג. ירך שקוראים לו "משולש"
ד. שוק וירך מחוברים "רבע עוף"
ה. חזה קוראים לו "שניצל"
לענ"ד הגענו למצב שכנראה גם ההורים קוראים בשמות הללו כי גם הם אינם יודעים ואולי שכחו.
בעצם תעשיית המזון מרוקנת אותנו מכל האמור לעיל בעיקר מקיום מצוות התורה שעל כאלה אמרו חז"ל שמשה רבנו התאווה להיכנס לארץ כדי לקיים בארץ ישראל מצוות התלויות בה. והנה אנחנו שזכינו להיות בארץ ישראל ולטעום מעולם השפע שהשפיע עלינו בורא עולם ברחמיו לא מסוגלים לקיים את המצוות הנ"ל.
ויאמר האומר וישאל השואל, ומה לך כי תלין על כך אדרבה מכינים לנו הכל ויש לנו יותר פנאי ללמוד תורה, לעסוק בדברים חשובים, גמילות חסדים וכיו"ב, יש לנו זמן יותר פנוי לשבת עם ילדינו, עם המשפחה וכו'. אם זוהי המציאות, אכן כן דיברת. מצב אידיאלי. אך כל אחד יאמר לך, וכך זה נשמע, אין לי פנאי, יש לחץ מתמיד, יש ריצות הרבה, פשוט חברה תחרותית, הישגית, ואין פנאי יותר לשיעורי תורה, לא לגמילות חסדים, ואפילו לאדם עצמו ק"ו לילדיו, כי היום ההורים מנהלים את חינוך הילדים דרך מסרונים וטלפונים וגם זה כבר בקושי. לדאבונינו הילדים מתחנכים יותר דרך האינטרנט, האייפון וכו'.
האם זה המצב האידיאלי? אנו בורחים מן האמת ונוח לנו להסתתר מאחורי כל מיני סיסמאות קלושות, זה המצב, זה הדור, אין מה לעשות, וכך משלימים בלית ברירה עם המצב.
וע"כ אמר לי מורי ע"ה, הדור הולך ומתעמרץ (=עמי ארצות).
אבקש מקוראי דברים אלה שלא יחשדוני שאני מטיף לחזור לתקופת האבן חלילה, ואין אף אחד שיבקש לחזור כמה מאות שנים לאחור מחד, ומאידך לא ניתן להתכחש לעצם המציאות הזאת, אלא המטרה אולי קצת לעורר את עצמנו ולהתנער מהקיפאון הזה שכפתה עלינו המודרניזציה שהיא חיובית ביסודה אך לא מושלמת.
הכיצד? אולי לנסות לשלב מדי פעם ולעשות מאמץ לקיים מצוות התלויות בארץ. מדי פעם לקנות עוף, להכשיר אותו יחד עם בני הבית שילמדו כיצד מכשירים, מהם החלקים שיש בעוף, כיצד לקרוא בשמותם המקראיים והתלמודים.
לנטוע עץ או שניים, לזרוע מיני זרעים וירקות, ללמד מה פירוש כלאי זרעים, כלאי הכרם וכיצד מרחיקים מכלאיים.
להפריש תרו"מ הלכה למעשה, להשאיר פיאה, יחד כל בני הבית יהיו שותפים, וזאת ע"מ שלא יישארו מצוות אלו שבמקרא ובמשנה ובתלמוד כדברים תיאורטיים.
אפשרות נוספת והיא חיובית, נכונה ואמתית, שרבנים, ת"ח ומגידי שיעורים ילמדו הלכה למעשה, עם אמצעי המחשה של סרטונים, תמונות, וכיום בעזרת הטכניקה המתקדמת ניתן להשיג חומר כתוב מוקלט, מצולם ומתועד על כל הנושאים, ורק הציבור צריך לדרוש זאת.
וה' יסייענו לעשות רצונו כרצונו.