מעשר כספים
האם מעשר כספים בימינו מנהג או הלכה?
אם הלכה, על מה ניתן להוציא את הכסף?
לא הנפטר ולא משפחתו אלא בתי דין יכפו לקיחת איברים מנפטרים כדי להציל חיי-אחרים. זו תמצית הצעתו של הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית.
ההצעה מתפרסמת בימים אלו בשנתון ההלכתי "תחומין" היוצא לאור ע"י מכון 'צומת' שבאלון שבות. השנתון מופיע כבר 32 שנה ונחשב לבמה התורנית המרכזית לשאלות הלכה ומדע, חברה ומדינה.
לפי הרב ערוסי, הרבנות הראשית תמנה בתי דין מיוחדים ליד כל בית-חולים, והם יטפלו בכל מקרה שבו התרחשה תאונה, נקבע מוות מוחי ופגיעה בגזע המוח באופן בלתי הפיך לחלוטין, ובית החולים מציע ליטול אברים ולהשתילם בחולים שחייהם בסכנה.
בתי-דין אלו יורו על נטילת אברי הנפטר לצורך הצלת-חיים, גם ללא חתימה מראש על כרטיס 'אדי' או 'בלבבי' המצויים כיום, וגם ללא הסכמת המשפחה. בתי הדין גם יפקחו שנטילת האברים תהיה בצורה מכובדת ושגופת המת תובא לקבורה מיד.
הרב ערוסי טוען כי מבחינה הלכתית, כשיש חולה מסוכן לפנינו, ניתן ליטול אבר מגוף נפטר כדי לשתלו בגוף החולה ולהצילו. לדבריו יש רשות לבית דין רבני להורות לרופאים כן, למרות שהנפטר לא ציווה לעשות כן מחיים, ולמרות שהמשפחה מתנגדת. 'התרמה כפייתית' כזו מותרת לדעת הרב ערוסי; "יש להיזהר מפני הדעה הרווחת בדבר בעלות האדם על גופו. לפי השקפה זו רוצים הם להתיר הרבה דברים האסורים בהלכה, כמו התאבדות, חבלה עצמית, בילויים וטיולים שיש בהם סיכונים גבוהים, ואפילו לסיים את חייו של חולה סופני", מזהיר הרב ערוסי. הוא גם דוחה את בעלות משפחת הנפטר על גופו, וכן מבהיר שאין ערך משפטי-הלכתי לצוואה שתחול רק לאחר המוות.
לדעתו הפגם המרכזי בכרטיס אד"י הוא הנחת היסוד שהאדם בעלים על חייו ועל גופו, בעוד שהחיים הם מתנת הבורא, והוא שמחליט היכן ואיך לסיימם. הרב ערוסי מוסיף כי בכרטיס אד"י יש גם משום מעשים הגובלים בפלילים כסחר באיברים, כיוון שמבטיחים תמורה חומרית עבור תרומת האיברים כנטיעת עצים על שם התורם ב'יער אדי', הנצחה באתר אינטרנט, הזמנה ליום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא, וכן זכות קדימה לקרוביו של התורם אם יזדקקו בעצמם לתרומת איברים. בחוק נכתב כי "לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר".
יצוין כי מערכת השנתון מסתייגת מהצעת הרב ערוסי וטוענת כי "המצב המשפטי בארץ (וברוב מדינות העולם) אינו מאפשר להשתמש באיבריו של אדם לאחר מותו בניגוד לרצונו ולרצון משפחתו, לא צפוי בקרוב שינוי בחוק, ולכן, ההצעה איננה ריאלית. ללא גילוי דעתו מחיים לא יוכל אדם להיות שותף במצווה גדולה זו, כרטיס 'בלבבי' מביע רצון זה, ונוצרת מחויבות מסוימת לבני משפחתו. אין בחתימת האדם כל אמירה הלכתית שהוא רואה עצמו בעלים על איבריו. גם החותם מאמין שהקב"ה נתן לנו את גופנו כפיקדון לשימוש ראוי, ואחד השימושים הראויים ביותר הוא הצלת אנשים ע"י תרומת האיברים".
פורסם לראשונה באתר ערוץ 7 הרב ערוסי: השתלת איברים - בהוראת בית הדין
האם מעשר כספים בימינו מנהג או הלכה?
אם הלכה, על מה ניתן להוציא את הכסף?
דחוף !
רכשנו דירה ובמפת הדירה מצאנו כי מיטות החדרים מוצבות בצורה כזו שהראש נמצא בדרום והרגליים בצפון או שהראש נמצא במערב והרגליים במזרח; ולפי זה נקודות החשמל והטלפון הוצבו בהתאם.
לפי ההלכה אני יודע שצריך להציב את המיטה כך שהראש בצפון והרגליים בדרום או לפי הקבלה אפשר ראש במזרח ורגליים במערב.
האם כדאי לשנות את כל מערכת השקעים של החשמל והטלפון בחדרים ולהציב את המיטות בכיוון הנכון ?
ומה קורה באם זה לא מתאפשר ?
מודה מראש לכבוד הרב על תשובתו.
האם תמסור לקופאית או תתן הכסף לצדקה או תקח אותם לשימושה העצמי?
מהם התנאים אשר בהם נדרש מוצא האבדה להכריז עליה ולפעול להשבתה לבעליה?
באלו נסיבות חייב מוצא האבדה להחזיר למרות שלכאורה אין בה סימנים?
לכבוד הרב,
כאשר יש סתירה בין אגרת תימן לבין המשנה תורה, איזה מהם עיקר?
איזה כתב הוא בתראי?
ויש גם נפקא מינות למעשה.
לדוגמה, בענייני גאולה.
גישתו של הרמב"ם בהלכות מלכים לגבי המשיח שונה לגמרי
מגישתו באגרת תימן.
כנ"ל לגבי איסור שלושת השבועות שמובא באיגרת תימן ולא
הובא להלכה במשנה תורה.
אז השאלה שלי היא עקרונית, איזה כתב נחשב לבתראי ואיזה
כתב נחשב לעיקר לדעת הרמב"ם.
בברכה
לק"י
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
יורינו רבינו:
א. האם מותר להעלות אנשים שאינם שומרי תו"מ לתורה? (וכן ש"צ שמתגלח בתער) ומה הדין אם עלו?
ב. ב"ה אחותי ילדה בת. באותו שבוע נפטר אצלינו מישהו בשכונה ל"ע. אבי רצה ללכת להלוייה אך אימי התנגדה בטענה שאסור ללכת לבית החיים כשתינוק נולד באותו שבוע. אני לא הסכמתי עם אימי ואמרתי שאין איסור בדבר.
1. האם היה מותר לאבי ללכת להלוייה?
2. האם היה עדיף שלום בית מללכת להלוייה?
3. האם נהגתי כשורה שהתערבתי?
ג. האם יש איסור לעשן?
בברכה.
היש סיבה לאסור והלא לכאורה אין בנסיבות אלה גדר לא של בישול ולא של חימום?
עירוי מ"כלי ראשון", האם החשיפה לאוויר של הניצוק הורידה אותו לדרגת "כלי שני"?
הישנם צדדים להתיר בשבת הוספת מים או תבשיל שנתבשל כל צרכו לכלי שע"ג האש או הפלטה?
שלום, אני מתנדבת במד"א ומצאתי וסט שהיה במשך שבועיים על כסא במטבח. תליתי שלטים של השבת אבידה אבל אף אחד לא פנה אלי {כבר חודש ימים}. בנתיים כבר הורידו את השלטים.שאלתי היא האם אני צריכה לתלות שוב את השלטים? האם מותר לי כבר להתשמש באיבדה ובמידה ויפנו אלי להחזירה או שמה אני צריכה לשמור את האבידה בצד ולא לעשות בה שימוש.
בתודה מראש, אור.
היש לחשוש לברגים אשר מחברים הקורות למסגרת, שהינם לכאורה מעמידים המקבלים טומאה ופוסלים הסוכה?
האם רוחב הקורות עלול לפסול את הסוכה משום גזירת תקרה?
פרגולות שהמבנה שלהם שתי וערב של קורות, היש לחשוש לחיבורים המתכתיים בין הקורות כפוסל הסוכה?
היש הסכמה בין הפוסקים לגבי חיוב האיש בכיסוי ראש אם זה מעיקר הדין או כמדת חסידות?
היש להבחין בין התייחסות תלמידי חכמים לחיוב כיסוי ראש לאיש לבין התייחסות המון העם לחיוב זה?
לשיטת המחייבים כיסוי ראש האשה הנשואה, כיצד יש להתייחס לאשה הרווקה גלויית הראש בעת התפילה או ברכה?
שלום לכבוד הרב.
האם אני יכול להשתמש במדיח כלים גם לשטיפת כלים בשריים וגם חלביים? (כמובן לא יחד)