ראשי שאלות נפוצות סדרי הדיון אגרות
· בבית הדין נהוגות אגרות משלושה סוגים: אגרת פתיחת תיק, אגרת דיון ואגרת בקשות, ופרטיהן כדלהלן.
· עם הגשת תביעה שכנגד, תשולם אגרת פתיחת תיק.
· אגרת דיון מושפעת משווי התביעה. בתיק שהוגשה בו תביעה שכנגד, סכום התביעה לצרכי אגרה יחושב כסכום שתי התביעות.
· בקשה חייבת באגרה: כל בקשה למעט בקשות טכניות לדחיית מועד דיון.
· עם ההכרעה בבקשה או בתביעה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להטיל את חיוב האגרות על מי מהצדדים כלפי משנהו ששילם את האגרה, כשם שהוא רשאי להטיל חיוב בהוצאות נוספות (לרבות שכ"ט עו"ד) לפי שיקול דעתו.
|
סוג האגרה |
סכומה |
החייב בתשלום |
מועד התשלום |
|
פתיחת תיק |
300 ₪ |
התובע |
עם פתיחת התיק |
|
אגרת דיון ראשון |
לפי סכום התביעה (ראו פירוט למטה) |
תביעה - התובע גישור / תיק מבית משפט- שני הצדדים בשווה |
עד 15 יום לפני הדיון הראשון |
|
אגרת דיון |
לפי סכום התביעה עד 100,000 ₪: 250 ₪ מכל צד 100,000 ₪ - 1,000,000 ₪: 500 ₪ מכל צד מעל 1,000,000 ₪: 1000 ₪ מכל צד תביעה ללא סכום קצוב: 500 ₪ מכל צד |
עד 15 יום לפני הדיון בגינו משולמת האגרה |
|
|
עיון במסמכים בתיק |
________ ₪ |
||
|
בקשה חייבת באגרה |
300 ₪ |
המבקש |
עם הגשת הבקשה |
תכנים לקריאה נוספת
הכנס העולמי ה-20 לדיני ממונות לזכרו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל - חלק 1.2
הכנס השנתי העולמי ה-20 בדיני ממונות: בנושא דיני ירושה וצוואות – מושב ראשון
לצפייה בתוכניית הכנס לחצו כאן
קבלן שחרג מהמתוכנן לטובה, האם זכאי לתשלום כלשהו למרות שבצע מה שלא נדרש?
האם בנסיבות אלו רשאי מקבל העבודה לדחות את בקשת הקבלן לתמורה כלשהי?
במקרה שמקבל העבודה אינו מוכן לשלם, האם רשאי הקבלן להרוס את התוספת שבצע מעבר לתוכניות?
מה מייחד את תורת ישראל בנסיבות שכאלה לעומת דיני סדום?
טעות באמצע תקיעות שופר
אם התוקע טעה באמצע התקיעות (שברים או תרועה) שלא יצאו בסדר - מאיפה צריך להתחיל, ממה שלא תקין או מהתחלת הרצף? האם הרצף חייב להיות מושלם?
האם רשאי בעל דין לבקש הבהרה על פסק-דין שיש חילוקי דיעות על הפרשנות שלו?
העמדה המקובלת: פרשנות – כן! תיקון תכני – לא! תיקון טעות סופר – כן!, האמנם מתאים לשיטת הרמב"ם?
האם רשאי בעל הדין שהינו תלמיד חכמים לטעון שבית דין טעה תוך הבאת נימוקים הלכתיים מבוססים?
הדיינים שגילו שטעו בדין על בסיס נימוקים הלכתיים, האם רשאים הם טרם ביצוע פס"ד להודיע לבעלי הדין על טעותם?
מציאה שנפלטה מהים, האם יש מצוות השבת אבידה למרות יאוש הבעלים?
האם יש נסיבות שמציאה שייכת למוצאה אע"פ שיש בה סימנים ולמרות שהבעלים צווחים ומצהירים שאינם מתייאשים?
מה הפרשנות הנכונה של הלכת "זוטו של ים", האם דווקא אבודה ממנו ומכל אדם?
האם יש להתחשב במקרים אלו "בדינא דמלכותא דינא" ולהחזיר האבידה למרות הפטור מבחינת ההלכה?