הנחיות לקראת שנת השמיטה התשע"ה

שימושון שמיטה

• לוח קדושת שביעית וספיחין בירקות
• לוח קדושת שביעית וביעור בפירות האילן
• לוח קדושת שביעית ספיחין וביעור בגידולי גרגרים
• לוח קדושת שביעית וביעור בתבלינים

תקציר דיני שביעית

א. מצות השמיטה בזמן הזה מדרבנן לרוב הפוסקים.

ב. אסור לנטוע אילנות 44 יום קודם ראש השנה תשע"ה.

ג. חייב אדם להפקיר את שדהו וגינתו בשנה השביעית. אבל רשאי הוא לשמור שלא ישחיתו העצים.

ד. עבודות האסורות בשמיטה מדאוריתא: זריעה, זמירה, קצירה וזמירה.

ה. שאר מלאכות, איסורן מדרבנן ומותר לעשות מלאכות אלו לקיום האילנות והצמחים בלבד.

ו. ירקות שגדלו בשביעית אסורים באכילה משום ספיחין.

ז. ירקות שגדלו בששית ונכנסו לשביעית ? להרמב"ם אסורים מדין ספיחים. לר"ש ולרמב"ן ? מותרים לאכלם בשביעית בקדושת שביעית.

ח. תבואה וקטניות, אם הביאו שליש בשישית הרי הם כפירות ששית וחייבים תרו"מ ומעשר עני.

ט. פירות האילן הולכים אחר חנטה (שליש גידולם). אם חנטו הפירות בתשע"ד, אע"פ שגדלו בשביעית, הרי הם כפירות ששית וחייבים בתרו"מ ואין בהם קדושת שביעית.

י. פירות האילן שחנטוּ בשביעית תשע"ה, מא' תשרי, אע"פ שגדלוּ בשמינית תשע"ו, הרי הם פירות של שביעית ונוהגים בהם קדושת שביעית.

יא. האתרוג אע"פ שחנט בששית ונלקט בשביעית חייב בתרו"מ ונוהג בו קדושת שביעית. ואם חנט בשביעית ויצא לשמינית נראה לנהוֹג בו קדושת שביעית עד ט"ו בשבט. לאחר ט"ו בשבט חייב בתרו"מ ואין בו קדושת שביעית.

יב. פירות וירקות שגדלו בשמיטה בא"י בשדה של גוי, להרמב"ם יש עליהם קדושת שביעית, כיון שאין הגוי מפקיע מקדושת א"י, אבל אין איסור ספיחין.

יג. פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית דינם לאכילה ולא להפסד ויש לאכלם בדרך שימושם הרגיל כל השנה. כגון תפו"א, יבשּלֵם כרגיל ויאכלַם, ולא יאכלֵם חי ללא בישול. או מלפפון, יאכלנו חי ואסור לבשלו.

יד. פירות שביעית אוכלים אותם כל זמן שאותו המין מצוי בשדה. אם כָּלָה מן השדה, חייבים לבער את הפירות. לשיטת הרמב"ם, הביעור הוא כילוי, איבוד הפירות לגמרי, ולשיטת פוסקים אחרים מפקירו בפני ג' אנשים והוא יכול לזכות בהם. לכן יבולי אוצר בי"ד אסורין אחרי זמן הביעור.

טו. שנת השמיטה משמיטה כל חוב שיש לאדם אצל חברו, ואשר מועד פרעונו הגיע, ולכן תיקנו חז"ל לכתוב פרוזבול כמוסֵר שטרותיו לבי"ד.

גינון

1. מותר לנטוע אילנות סרק וצמחי נוי ולשתול דשא עד ערב ראש השנה.
יש מחמירים שלא לנטוע אילנות, אפילו סרק, שבועיים לפני א' תשרי התשע"ה. וצמחים שאינם אילנות, שלושה ימים לפני א' תשרי התשע"ה.
אם יש לשתילים גוש עפר סביב שורשיו, לכיד, שיכול לקיים את השתיל לפחות שבועיים, מותר לשתלו עד ערב ראש השנה.
פרחים, רצוי לקנות רב עונתיים ולשתלם לפני ר"ה.

2. אילנות פרי אסור לנטוע בתוך 44 ימים לפני ראש השנה. אולם אם יש לאותן אילנות גושי עפר לכידים מסביב לשורשים, ואשר יכולים לקיים אותם לפחות שבועיים, מותר לנטוע אותם עד ערב ראש השנה.
אם שתילים אלו הוצאו עם גושי העפר שלהם מעציצים נקובים (כל נקב ב- 1.2 ס"מ) השתיל שומר את שנות הערלה שלו, כלומר שאינו מאבד את שנותיו הקודמות.

3. אדניות באויר ועציצים שאינם נקובים מותר לקנות ולהניחם עד ערב ראש השנה.
עציצים בבית המונחים על משטח שאינו חדיר לשורשים ומעליהם גג, אפשר לבצע בהם טיפולים.
אין להעביר עציצים ממקום למקום אלא אם יעטוף את העציץ בשקית ניילון אטומה.

4. בשנת השמיטה אסור לנטוע או לשתול או לזרוע אפילו לא בעציץ שאינו נקוב. מותר רק להשקות לצורך קיום, וכן לגזם או לרסס רק לצורך קיום הצמחיה ולא לצורך הפרחתה. אם ענפי העצים מפריעים למעבר או לחוטי חשמל וכיו"ב מותר לגזם.כר דשא מותר לכסח אבל לא בתדירות הרגילה אלא יש להגדיל את התקופה שלא מכסחים את הדשא.

5. דייר דתי בבית משותף ישכנע את יתר הדיירים לשמור את שנת השמיטה. היה וסרבו והם מחליטים בניגוד לדעתו, לנטוע או לשתול או לזרוע בשנת השמיטה, ימחה נגד ההחלטה, לא ישתתף בתשלום באופן ישיר לצורך פעולות שהן בניגוד לדתו ולמצפונו, אבל ישלם חלק גדול יותר מן האחרים, עבור דמי נקיון ושרותים.

קדושת יבולי שמיטה

1. חנות פירות וירקות- חזי -  רח' ירושלים –מהדרין/ אוצר הארץ–יבול נכרי/היתר מכירה.
סופר מרקט חביב, רח' זיידמן- כשרות רבנות - היתר מכירה.
חנות דקל-  כשרות רבנות / היתר מכירה.
מגה בעיר, רח' שלמה המלך - כשרות רבנות / היתר מכירה
מגה בעיר, רח' הנשיא - כשרות רבנות / היתר מכירה

2. המסעדות והמזנונים יהיו בכשרות רבנות, היתר מכירה.
מסעדות ומזנונים מהדרין – שמיטה למהדרין.

3. יבולי שמיטה שגדלו בארץ הקודש הם קדושים וגם הדמים שניתנים עבורם נתפסים בקדושת שביעית, כלומר שמקבל אותם דמים יצטרך לקנות בהם רק דברי מאכל ומשקה ולאוכלם ולשתותם בקדושת שביעית. הואיל ויש חשש שמקבל אותם דמים לא ינהג קדושת שביעית באותם דמים, לכן יש לשלם באופן שהדמים לא יתקדשו בקדושת שביעית.               

להלן אפשרויות התשלומים:

א. הבלעה – שיקנה גם דברים שאין בהם קדושת שביעית וישלם למוכר עבור אותם מצרכים סכום שיכלול גם את התמורה של הדברים הקדושים. וכך יבליע סכום זה בסכום הכולל.

ב. חילול – שאר הכסף שהצרכן נותן עבור יבול שביעית שהוא קדוש, יחלל לפני כן על שווה פרוטה, כגון על כמות סוכר בביתו (ואותו סוכר ישתמש בו בקדושת שביעית) והכסף המחולל מקדושתו יתן למוכר.

ג. ישלם בצ'ק דחוי.

ד. ישלם בכרטיס אשראי.

ה. יש אומרים שיקנה בהקפה וישלם רק לאחר שאכל את היבול הקדוש.

4. הקונה אתרוג שנקטף אחרי ר"ה תשע"ה יש לשלם בדרכים הנ"ל, ועליו להפריש תרומות ומעשרות, ולנהוג באתרוג קדושת שביעית. לכן רצוי לקטוף האתרוג לפני ר"ה, ויפריש ממנו תרו"מ, מעשר עני. ואין בו קדושת שביעית.

5. פירות האילן הנמצאים כעת בשוק הן של פרות ששית שאין בהם קדושה אבל יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ולבדוק שאין בהם חשש ערלה. מפסח תשע"ה מתחילים פרות הקיץ של השנה השביעית ויש לנהוג בהם קדושת שביעית עד זמן הביעור (זמן הביעור ואופן הביעור יפורסם בנפרד).

6. יש לנהוג בכל היבולים בקדושה ואין להפסידם ולהשליכם דרך בזיון. את השאריות יש להכניס לשקית ניילון (רצוי ניילון מתכלה) ושקיות אלו להניח בפח אשפה אורגני (לפסולת לחה).
פרות וירקות שדרך לאכלם חיים (כגון: אבטיח, מלון, מלפפון) אסור לבשלם.
פרות וירקות שדרך לאכלם מבושלים אסור לאכלם חיים.

7. כל מי שיש לו בגינה עצי פירות (פירות שיחנטו בט"ו בשבט) צריך להפקירם, ולאפשר לכל מי שחפץ ליטול מהם ולאכול. וכן מי שיש לו בננות, וכיו"ב.

8. על השמטת כספים, נפרסם בהתקרב המועד אי"ה.

אחי ורעי!

זכור ונזכור שבעבר כבר גלינו מארצנו בעון אי שמירת השמיטה בארץ הקודש כמבואר בדברי התורה והנביאים. עתה יש לנו הזדמנות לשמור את דיני השמיטה לאחר שזיכינו לעלות לארצנו לבנות ולהבנות בה. וכבר חז"ל הבטיחנו שבמוצאי שביעית בן דוד בא.