כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?
 

הייתי בארץ וקניתי יין משנת השמיטה.
יש אפשריות לשתות את היין הזה? 
 

שלום הרב,

בהלכות מעשר שני פי"א, כתב רבנו שבישול הפירות הוא כביעורן. אבל בפ"ז מהלכות שמיטה ויובל הוא לא כותב כך לגבי ביעור פירות שביעית. מה מקור ההבדל?

השאלה היא רק רקע תשובה שהרב כתב בעבר, שלא צריך לאבד ערק כשהגיע זמן ביעור פירות שביעית. רציתי להבין את הסברא מאחורי תשובה זו.

https://net-sah.org/faq/48160

בברכה

אם קניתי בטעות יין משנת שמיטה בהיתר מכירה, מה עדיף לעשות,
האם לבער או לתת למישהו שנוהג היתר בדבר?
והאם יש מצווה בעצם הביעור?

האם הקליפה של הביצה היא מוקצה? והאם צריך לשים משהו ראוי לאכילה בתוך קערה כאשר אני שם שם את הקליפה?

קנינו קופסאות רסק עגבניות וכשהגענו הביתה ראינו שהן מהיתר מכירה. אנו נוהגים לשמור קדושת שביעית בפירות היתר מכירה. בדקנו האם צריך לבערם וראינו באחד הלוחות שלעגבניות אין זמן ביעור. מה הסיבה?

לפי הרמב"ם: שריפה
מה נהגו התימנים?
האשכנזים – מפקירים
 

1 אילו פירות בלימון קדושים בקדושת שביעית, אילו שחנטו עד ראש השנה תשפ"ג, או אילו שחנטו עד טו בשבט תשפ"ג?

2 מדובר על עץ שנמצא אצלי בחצר ואני יודע מתי חנטו הפירות (או הגיעו לעונת המעשרות). האם לא להתייחס לשלבים אילו אלא רק לזמן הלקיטה?