מנהגי אבות
שלום וברכה
1. ראיתי למהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק א סימן סט /ע שארץ תימן אתריה דהרמב"ם והריק"א
מה דעת מהרי"ץ במקום שהרמב"ם והריק"א חלוקים ?
ללא שמץ של גוזמה ניתן לומר על מורי היקר באדם, הרב פרופ' אהרון קירשנבאום ע"ה, שהוא היה מבני עלייה מועטים, יחיד ומיוחד באישיותו.
הוא היה רב, הוא היה אב, הוא היה פרופסור והוא היה מורה, הוא היה חבר, הוא היה איש העולם הגדול, היה ענוותן. הוא התייחס להוראה כייעוד ולא כעיסוק. הוא אהב את ההוראה ואת התלמידים. הוא ראה בהוראתו שליחות להפיץ את המשפט העברי ולקרב רחוקים למורשת ישראל והכל בדרכי נועם, באצילות, בחן, בכבוד ובאופן דידקטי. הוא היה שיטתי ויסודי במחקריו האקדמיים, בבחינת חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידיו.
הרב פרופסור קירשנבאום השכיל לחבר בין עולמות, בין ישן ובין חדש, בין קודש ובין חול, בין אמונה ובין מדע, בין דתיות ובין חילוניות, בין דתיות ציונית ובין חרדיות, ולעולם הוא מצא את המזיגה המתאימה, תוך שכל כולו נטוע בשורשי הדת והאמונה לחלוטין, ונופו משתרע ומיצל על העולמות האחרים, שמסביב לחברה ולאמונה.
סוד הצלחתו לחבר בין העולמות היה בשתיים: א. באישיותו המידותית הממוזגת מאוד. ב. בתובנה שלעולם תהיה היניקה של החדש מן הישן, של הצעירים מן הבוגרים, ולא ההיפך. על דרך מה שנאמר במשנה, ערלה, א, ה, שאם אילן זקן מאוד, שהבריכו ענף ממנו באדמה, ונעקר העפר שתחת האילן הזקן, ועתה הוא יונק מן הבריכה הצעירה שטרם חלפו עליה שלוש שנות ערלה, פירות האילן הזקן חוזרים להיות ערלה ואסורים, ולהיפך אם הבריכה הצעירה יונקת מן האילן הזקן, הרי פירות הבריכה הצעירה גם בתוך שלוש שנים אינם ערלה.
ואמנם כבר מילדותו באמריקה, במקום ובזמן שהרבה רעיונות חדשים התרוצצו בלב בני הנוער היהודי, זכה להתחבר עם גדולי ישראל וינק מהם, ואת פירותיו החדשים, אבל הישרים מאוד, נתן לתלמידיו. גם בנישואיו עם יהודית אשתו היקרה, ה' ישלח לה רפואה שלמה, החרדית, השכיל לחבר בין עולמו הדתי ציוני, לעולם החרדי, ובניו, בנותיו, חתניו וכלותיו, הם ההוכחה החותכת לפירות המופלאים שיצאו ממנו.
כתלמידו, זכיתי וקירבני והנחני במעגלי צדק, בסבלנות ובתבונה, אבל גדלותו באה לידי ביטוי, במה שהוא גילה בי, הרב שבי, ואת איש מורשת העדות בישראל, והוא הזדהה מאוד עם עבודתי, "התנגשות הדינים בפסיקה הרבנית הבינעדתית", כאילו נחשף לעולם הלכתי מנהגי ייחודי מאוד, התפעל ממנו וגילה עניין לפרסמו.
לא אחת, הוא היה שואל אותי שאלות הלכה למעשה, כשאני בוש, שהוא הוא ששואל אותי, אבל זה היה האיש, איש אמת, איש ישר דרך, שהתנהל לאור ההלכה, לאור האמונה ולאור התבונה.
עליו נאמר, תמים תהיה עם ה' אלוקיך. ותרגם אונקלוס שלים תהא בדחלתא דה'. וכך הוא היה, שאף לשלמות רוחנית אמתית וכנה בכל התנהלותו, ולכן יקוים בו מקרא הכתוב, "הולך בתום ילך בטח", ודרשו חז"ל, "מי שהולך בתום בעולם הזה, ילך בטח לחיי האמת והנצח בעולם הבא".
אשריו ואשרי חלקו. תנצב"ה.
שלום וברכה
1. ראיתי למהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק א סימן סט /ע שארץ תימן אתריה דהרמב"ם והריק"א
מה דעת מהרי"ץ במקום שהרמב"ם והריק"א חלוקים ?
"ברי ושמא, ברי עדיף", היש להעדיף שיטה ברורה כב"משנה תורה" לדעות שונות של המקובלים שלא התגבשה לכלל שיטה?
האם ניתן לשנות הלכות מקובלות מדורי דורות במקרים שנחשפים ספרים המציגים פסקי הלכה שונים המיוחסים לגדולי ישראל?
עד כמה ניתן להסתמך על שמועות ובעוד שלא מצינו התבטאות בכתב של מי שהשמועה עליו כעדות לכך?
כב' הרב השיב לי בשאלתו הראשונה כי הרב "תשובה מאהבה" לא התנגד טוטאלית לזוהר ולמקובלים אלא נקודתית ולכן לא יצאו נגדו רבני ישראל. אני מבקש מכב' הרב שיעיין בדברי הרב "תשובה מאהבה" ויראה בבירור התנגדות טואלית שלו לדברי הזוהר והמקובלים עד כדי לעג! אין לי את הספר בביתי ואם היה לי אותו הייתי מצטט לרב מדבריו הקשים. תודה לרב מראש על תשובתו
הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א נשא דברים בניחום אבלים בבית משפחתו של דוד בר-קפרא הי"ד, שנרצח באכזריות על ידי שוהים בלתי חוקיים בעת שעבד בשדה חקלאי במושב פדיה.
מתוך סמינריון נוער יהדות תימן קיץ תשע"ז ביד בנימין
שלום לכבוד הרב. אני תלמיד ישיבה דתי לאומי הנחשף רבות למשנתו ההלכתית והמחשבתית של הגאון הרב קאפח זצ"ל. ענקיותו בכל מכמני התורה אינה נסתרת לי, היות והיא נשקפת מכל דורה ודורה בחיבוריו. דוקא לאור זאת, מטרידה את מנוחתי שאלה כבדה, והואיל וכבוד הרב שליט"א נחשב לתלמיד מקורב של הרב קאפח זצ"ל, ברצוני להעלותה בפני כת"ר, בתקווה כי כת"ר יראה ששאלתי איננה נובעת מרצון לקנטר או לפגוע בכבוד הגרי"ק חלילה, אלא על מנת ללמוד מדרכיהם של חכמי ישראל ולשתות ממימיהם הזכים. פעמים רבות, בלמדי את כתביו של הגרי"ק, אני נתקל בביטויים חריפים ביותר כלפי שיטות אחרות.
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
מהם הטעמים של אמירת "במה מדליקין" בערב שבת, האם רק בשביל להזכיר ולהתארגן מבעוד יום לקראת שבת?
האם בנסיבות אלו יש מקום לקדיש דרבנן שחייבים לאמרו רק לאחר דברי משנה ואגדה ולא לאחר פסוקים מן התנ"ך ("לכו נרננה")?
מה הסמכות של ציבור לשנות מנהגים בתואנות שנראות להם מוצדקות, ומי יטול אחריות על התוצאות של החלטות אלו?