"הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ" שיר השירים א ד
"ר' אבין פתח: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. א"ר אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה ?
בא שלמה ופירש , נגילה ונשמחה בך - בהקב"ה , בך - בישועתך, בך - בתורתך, בך- ביראתך, אמר ר' יצחק ב"ך- בכ"ב אותיות שכתבת לנו בתורה" [ שה"ש רבה א לב ]
הכלל אומר- מיעוט רבים שניים... "חדריו", לשם הביאני המלך, דירה בת שני חדרים בסך הכל.
מה טיבם של שני חדרים אלו במחיצת ה' יתברך? מדוע אנו מובאים לשם? הרי אפשר גם בחדר אחד להסתפק כדי לשמוח בה' ברוך הוא.
"בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה" ירמיה יג יז
אכן כך מסביר התלמוד בבלי בחגיגה ה ע"ב
"אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו"
מסביר אותו חכם , שבאותה דירה בת שני חדרים, יש חדר פנימי ויש חדר חיצוני, החדר הפנימי הוא נסתר, לא גלוי לעין כל... שם באותו חדר יושב הקב"ה עטוף שחורים ומבכה מרה על בניו שגלו מעל שולחן אביהם... לשם הוא מזמין אותנו באותו יום מר ונמהר ט' באב, אל תוך המסתרים, ודמעות ניגרות כנחל בקינות קורעות לב על שניטלה גאוותן של ישראל וניתנה לאומות העולם.
אט אט עם חלוף ימי החורבן והאבל, עמדנו לסליחות לפני שחרית כהכנה לקראת הימים הנוראים...עברנו את ראש השנה ואת יום הכיפורים תוך שאנו מציינים את את החזון הגדול בלתכן עולם במלכות שדי בבחינת "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
ושוב בצעדים מבטיחים אנו מביטים קדימה לכיוון חג סוכות תוך כדי שאנו כבר יצאנו מהחדר הפנימי... יצאנו ממסתור השכול והיגון שפקד את בני עמנו לדורותיו, ומוכנים לצאת בשירה ומחול לכיוון החדר החיצוני שמשם רואים כל באי עולם את עם ישראל במלא יופיו והדרו.. חדר המעלה מתוכו את ריח הניחוח של עצי הסוכה... חדר שבו אנו סמוכים ובטוחים רק על בורא העולם... ללא תקרת בטון וללא דפנות ממוגנות מרוח עזה אלא די שיעמדו ברוח מצויה המבטא את רוח ה' ברוך הוא המשגיח עלינו בכל עת ובכל שעה, ומסוכך עלינו בסוכת רחמים ושלום.
"אשרי עין ראתה כל אלה". חג זה בא בסימן של כללות האנושות כולה, זהו חג המבטא את רצון ה' בממד האוניברסלי, גם הם שותפים לשמחה זו. ומי שלא, לא עליו יבוא הגשם כמאמר הנביא, זהו חג שבו מתקדש שמו של הקב"ה בכל העולם, אך שותפות זו היא רק לשבעת הימים, מדוע? מפני שהשבעה הוא במסגרת החומר על אף שהשביעי הוא מקודש, הוא שייך לעולם הפיזיקה אליו אומות העולם משויכים.
"תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" קוהלת יא ב
יבוא השמיני וילמד על התחום שאליו שייך רק עם המקדש את החומר והופך אותו *"לממלכת כוהנים וגוי קדוש"*, זהו התחום המטאפיזי שבו השכל הוא נבדל מן החומר- עולם המלאכים.
*עצרו עמי עוד יום אחד* אומר המלך לבניו... *קשה עלי פרידתכם* ... עצרו עמי כדי שאכניס אתכם להיכל שבו רק עם קדוש רשאי להיכנס אליו... ארבעת המינים הם כנגד ארבעת היסודות בארץ, ובתוך מסגרת השבעה קידשתם את החומר, וכעת ללא שום מצוות המסמלות את החומר, לא סוכה...לא לולב...לא ניסוך המים...שכן כל אלו הם כמנוף לאותו עולם שבו אני חפץ להוביל אתכם, וזהו עולם הבא כנגד השמיני שבעצרת. ומשום כך *"נגילה ונשמחה בך"* בך אנו שמחים ובתורתך ובישועתך נמשיך לשמוח כל ימי חיינו על הארץ, כשספר תורה בידינו ובו כלולים לא רק סוכה וארבעת המינים אלא כל תרי"ג המצוות.
השמחה היא לא רק שלנו, אלא היא גם ובעיקר של הקב"ה בכבודו ובעצמו, ואילו אנו שמחים בשמחתו ובתורתו ובישועתו הקרובה לבוא... נצא כולנו לרחובה של עיר בשמיני עצרת הבא עלינו לטובה עם ס"ת בידינו, ובקול שירה צהלה ורינה נשמיע לכל באי עולם את שלל הפיוטים שחוברו לכבודה של תורה, "כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון".
בשמחה נצא מהחדר הפנימי, ובשלום יוביל אותנו הקב"ה ברחמיו לעולם שכולו טוב, ולמציאות שבה נפשנו דבקה בצור העולמים.
תזכו לשנים רבות ולמועדים טובים אמן