ערב פסח שחל בשבת - מדריך הלכתי תשפ''א

זמנים לאופק ת"א*

 **שבת ז' ניסן***: פרשת ויקרא

לא נהגו בדרשה מיוחדת ב"שבת הגדול" בכל שנה (כפי שלא זכר רבינו ומרן ורבים מהראשונים), אלא למדו בצוותא בבית הכנסת גדולים לצד קטנים בהלכות הפסח כבר מפורים (רבים מהנוהגים כיום מקרוב בארץ מקדימים דרשה זו כבר בשבת זו, בכדי להורות לציבור הלכה למעשה).

חמישי י"ב ניסן (25.3.2021)

לא נהגו בתענית בכורות בכלל בכל השנים (ויש מקהילות שרעב שנהגו מקרוב, ולא נהגו לפוטרה בסיום מסכת).

יום חמישי בלילה (ליל שישי) אחר ערבית עם צאת הכוכבים (18:30) מקדימים בדיקת חמץ בברכה. מי ששכח לבדוק בלילה יבדוק ביום שישי. אחר הבדיקה יבטל[1].

מצניע את החמץ הנותר לאכילה במקום שמור שלא יתפזר.

שישי י"ג ניסן (26.3.2021)

לא מותירים חמץ בכדי לשרוף במיוחד, ולרוב לא נותר בכדי לשרוף[2]. ומשאירים פת חמץ בצמצום לצורך סעודות שבת (ליל שבת, שבת שחרית). ומן הדין מותר לשרוף או לבער את הנותר עד כניסת שבת, כשם שמותר לבערו באכילתו.

(אם לא נותר ברשותו חמץ - יכול לבטלו היום).

הנזקקים למכור חמץ יקדימו מכירתם לפני שבת, בהתאם לזמני הרבנות המקומית.

הכנות לשבת וחג

רצוי להכין לפני שבת צרכי הסדר בכדי שיהיו זמינים למוצ"ש, בהתאם למציאות ימינו שמורגלים לשמר בקירור והקפאה.

בנות תימן[3] נהגו כפי הדין לאפות מצות (=פטיר) ביו"ט ולהפריש חלה ביו"ט. אמנם הללו שאופים היום בעצמם מקדימים באפיה עוד לפני שבת (או לפני יו"ט בשנה רגילה) ועליהם להפריש חלה עוד לפני שבת (או לפני יו"ט) כי אסורים בהפרשה בשבת (או יו"ט). ומי שלא הפריש אינו יוצא במצת טבל - יעשה שאלת חכם (מעיקר הדין, ומנהג בנות תימן שלא דקדקו או הדרו לאפות מצת מצוה דוקא אחר חצות ערב פסח, אלא אפו סמוך לסעודה "לחם חם ביום הלקחו" בכל ימי החג[4]).

בתימן צלו את הבשר ביו"ט סמוך לסדר (כיום רבים צולים מערב שבת מקפיאים ומחממים בצאת השבת).

בהכנת חרוסת נהגו להכינה לפני החג בעיקר בשל טחינת המרכיבים שבה. ולדללה לפי הצורך ביו"ט בשינוי.

שטיפת עלי החסה והפטרוזיליה (בפרט בגידולי ירק ללא תולעים) - מותרת בחג עצמו.

מן הדין מותר לפתוח את אריזות המצות בשבת או יו"ט כשם שמותר לפתוח בקבוקים או קופסאות שימורים.

להכין אש מצויה הנקרא "נר נשמה" (48 שעות), לצורך בישול ביו"ט או הדלקת הנר להבדלה או לנוהגים להדליק נר יו"ט וכיו"ב.

להכין מראש את "שעון שבת" בהתאם לזמני ליל סדר (שעון זיזים, לא דיגיטאלי, מותר ביו"ט להאריך או לקצר (ובזהירות שלא יכבה) ורק כשהשעון כבר במצב שבת).

הנוהגים להדליק נר לכבוד יו"ט בנרות, ידביקו ויתיכו לפמוט כבר לפני שבת, וידליקו רק אחר צאת הכוכבים-צאת שבת (19:30).  

לא נהגו לטבול בערבי רגלים, כעיקר הדין שאינו נוהג חיוב טבילה בזמן הזה רק בזמן הטהרות והמקדש, למעט שנהגו בטבילה בערב כיפור.

כניסת שבת: 18:35 - הדלקת נרות שבת

ליל שבת - סדר תפילות שבת כרגיל

סעודות שבת   

רצוי שכל בישולי השבת ייעשו בכשרות לפסח, בכלי פסח, ובמטבח המוכשר לפסח.  פרט לפיתות חמץ שאינן מתפוררות שמורות במקום מוצנע ובצמצום לצורך בציעת לחם משנה והסעודות.

לא נמנעו מליצוק ישירות מהקדרה של פסח או במצקת של פסח, לקערה או מגש חמץ (כמובן כשידיו נקיות וממגע קדירות פסח בקערות החמץ) כי לא חששו לאיסור ניצוק (כחומרת בני אשכנז)[5]. כיום רבים משתמשים בכלים חד פעמיים ובמפה חד פעמית.

הרוצה לבצוע או לאכול מצה בסעודת ליל שבת בכדי לימנע בפת חמץ – מותר, ואיסור אכילת מצה רק בערב פסח ביום.

מותר לטלטל מצה אפילו שמורה ומיוחדת לליל הסדר, ואין בה משום מוקצה, כי היא ראויה לצירוף ללחם משנה (חזו"א ועוד). 

שבת י"ד ניסן (27.3.2021): פרשת צו

נץ החמה: 6:35

מתפללים מוקדם ובזריזות כדי לסעוד סעודת שבת שחרית בריווח בפת חמץ ולסיימה לפני סוף זמן איסור אכילת חמץ (9:51).

מפטירים בסדר השבוע בירמיה 'עולותיכם ספו', ולא נהגו כלל בהפטרת 'וערבה' (ויש מהשאמי (והבלדי) שנהגו מקרוב להפטיר 'וערבה').

לא נהגו לחלק סעודת שחרית לשתיים, בכדי לקיים סעודה שלישית לפני הצהרים, כי אי אפשר לקיימה לפני זמן מנחה גדולה.

סוף זמן אכילת חמץ, סוף שעה רביעית: 9:51

סוף זמן ביטול-ביעור חמץ, סוף שעה חמישית: 11:01

אסרו חכמים לאכול מצה (מצה רגילה, שמורה, עבודת יד, מכונה) בערב הפסח.

ומנהג תימן לא לאכול מצה ביום זה בכל צורה שהיא[6]: לא 'פתות', לא מבושלת ולא מטוגנת ולא מאפה מצה ממולא (אף שאפו בימות השנה 'פטיר'), על אף שאינו יוצא בהם ידי חובה בלילה.

כן לא אכלו 'עציד' מקמח מצה או קציצות או עוגה ועוגיות מקמח מצה, כי לא היה מצוי קמח מצה בינותם (ורבים מקרוב בארץ סמכו להקל באכילת עציד' מקמח מצה, ולדעת מארי: אם נעשה לפני י"ד).

וכן לא אכלו מצה עשירה בערב פסח ובפסח כי לא אפוה ולא היה מצוי בינותם (מצה הנילושה בא' מארבעה משקין: יין שמן דבש וחלב לרבינו ומרן – אינו יוצא יד"ח בליל הסדר, ומצה הנילושה במי פירות אחרים או ביצים וכיו"ב לרבינו - יוצא יד"ח בלילה ואסורה מן הדין, למרן - לא).

מן הדין מותר מבושלת או מטוגנת (בשמן עמוק) וכיו"ב מקמח מצה רק אם הוכנו הנ"ל לפני כניסת יום י"ד שכבר פקע מהם שם מצה לפני יום י"ד (ובפרט השנה מערב ערב פסח, יום שישי).

עוגיות מצה עשירה המצויות בשוק רבים פקפקו בכשרותן לפסח.

מותר לאכול מצה ביום שישי בערב, סעודת ליל שבת.

אחר גמר סעודת שחרית יבטל[7], וינקה שולחנו. וטוב לטאטא מקום אכילתו (ומעיקר הדין פירורים הנדרסים ברגלי אדם הרי הם כמבוערים).

חמץ שנותר כופה עליו כלי ומבערו בצאת יו"ט. ומבערים בזריקה לפח אשפה ציבורי. ובני תימן נמנעים לזורקו דרך בזיון לשירותים.

טוב שיקנח פיו ויצחצח שיניו, ומעיקר הדין אינו צריך. בעלי שיניים תותבות ינקום וישטפום.

אין להדיח כלים כרגיל בסבון, בפרט קדרות, רק לשוטפם במים אלא"כ ישתמש בשבת.

סוף זמן ביטול חמץ או ביעור חמץ בדרך המותרת כאמור, היא סוף שעה חמישית זמנית (11:01).

מנחה גדולה: 13:16

לא נהגו להתפלל במיוחד מנחה גדולה. וכן לא נהגו במיוחד לקרוא אחריה את ההגדה או בפרשת קרבן פסח.

מנחת שבת כרגיל כבכל שבת וא"א צדקתך.

שעה עשירית: 15:51

אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט[8], כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה. אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות ולא ימלא כריסו מהן. וחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן (מאכילה, לא שתיה) ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאוה ויהיו מצוות חביבין עליו (רמב"ם, חמץ ומצה ו, יב)

אין חיוב סעודה שלישית ביום זה. ויש שנהגו לעשותה במיני תרגימא-געלה, או בבשר ואורז ותפו"א או בלחוח מקטניות-דורה שברכתו שהכל (ולא נהגו לעשותה במצה עשירה או ברביעית יין ולא במיני מאפה קמח מצה וכ"ש מצה מבושלת ומטוגנת כאמור), אולם רבים נהגו בכך רק בכדי לשבור רעבונם ולא מתורת "קיום".

אין להכין משבת ליו"ט. ובפרט דברים שיש בהם גדר מלאכה. אבל לדוגמא, סידור שולחן או ספה או החדר לכבוד שבת עצמה - מותר (אף שמכין אגב ליו"ט).

יש לנוח בצהרי שבת שיהא עירני בליל הסדר (ויש נזהרים מלומר שנחים לצורך זה, אולם מן הדין אין איסור הכנה בדבור, ואין איסור דיבור 'ודבר דבר' על דבר מצוה בחול לא כ"ש ליו"ט)

מותר להתלבש בגדי יו"ט לכבוד יו"ט בשבת.

שקיעה: 18:57                 צאת הכוכבים: 19:30

מותר להכין מזמן בין השמשות דברים שאין בהם איסור מלאכה ורק אסורים משום שבות-דרבנן.

מותר להוציא את המצות (הרכות) הקפואות להפשרה ואין בהם משום מוקצה, ולא איסור הכנה[9].

צאת השבת (כניסת החג): 19:30

לפני עשיית מלאכה יש להבדיל: ברוך המבדיל בין קודש לקודש.

לא נהגו להדליק נר יו"ט כלל (ויש שנוהגים להדליק בלא ברכה, ויש שנוהגים עם ברכה. ולא נהגו לברך שהחיינו).

סדר התפילה בערבית כבכל חג, ומוסיף הבדלה בתפילה 'ותודיענו'. אחר עמידה נתפשט המנהג בדורות האחרונים לומר הלל בלא ברכה (בשאמי: עם ברכה. ובתכאליל כבהרמב"ם ורס"ג ועוד לא נזכר הלל זה, וכ"ה המנהג הקדום).

סדר הקידוש בסימן יקנה"ז (כמופיע בהגדה או בסידור). וברכת הנר רק מאש מצויה (ויזהר מלכבותו כהרגלו בכל מוצ"ש) ויכול לברך על האש המצויה עצמה או הנר יו"ט שהדליקה האשה. וברכת הבדלה, 'בין קודש לקודש'.

בליל הסדר נהגו לברך כרגיל בברכת הגאולה "אשר גאלנו" כבכל שנה "לאכול מן הזבחים ומן הפסחים" (שלא כחלק מבני אשכנז שמשנים ההיפך "מן הפסחים ומן הזבחים"). 

חצות: 00:45

מן הדין מותר לאכול אפיקומן אחר חצות, והוא הדין לשאר מצוות ליל הסדר (ויש מדקדקין לאכול לפני חצות). 

ראשון ט"ו ניסן (28.3.2021): פסח

תפילת החג כרגיל. לפני מוסף נהגו באמירת תיקון הטל, וממוסף מתחיל לומר בימות הקיץ, מוריד הטל. ואם טעה - חוזר.

צאת החג: 19:34

ערבית כימות החול ומוסיף הבדלה באתה חונן, בטללי בברכת השנים, ובעבודה יעלה. ומכאן ואילך מתחיל לספור את העומר בכל לילה אחר צאת הכוכבים.

מבדיל על הכוס רק ברכת היין וברכת הבדלה.

שישי כ' ניסן (2.4.2021)

כניסת שבת וחג שביעי של פסח: 18:40

הדלקת נר שבת, וברכתו רק על נר שבת (והנוהגים לברך על נר יו"ט מברכים: להדליק נר של שבת ויום טוב). 

סדר קבלת שבת רגיל. מזמור החג: 'הדו' 'יאמרו גאולי' וכו', ערבית של חג (ושמרו, אלה מועדי), אתה בחרתנו, ומזכיר את יום המנוח, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. ויכולו, בברכת מעין שבע חותם רק מקדש השבת.

קידוש כבכל ליל חג ומוסיף ויכולו, ומזכיר בברכת הקידוש את יום המנוח וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים (ללא ברכת שהחיינו).

שבת כ"א ניסן (3.4.2021): שביעי של פסח- שחרית

סדר התפילה כבכל שביעי של פסח, יוצר של שבת, ובקריאת התורה מוציא שתי ספרים. בראשון – שירת הים, ושבעה עולים כמנין העולים בשבת, בשני -קרבן היום. ומפטיר בשירת דוד.

לפני מנחה נתפשט המנהג לקרוא שיר השירים בציבור מקרא ותרגום (ויש מוסיפים תפסיר רס"ג) (ולא נהגו לברך עליה או לקוראה מתוך קלף). ויש המחלקים קריאתה. חלקה הראשון לפני מנחת יו"ט ראשון, וחלקה השני לפני מנחת יו"ט אחרון. 

מנחה – (אם יש פנאי למנצח) ה' הושיעה, ובא לציון, מזמור שיר ליום, ועולים שלושה בפרשת שמיני, עמידה-אתה בחרתנו כאמור, וא"א צדקתך. ואומר הללויה אודה ואח"כ מזמור החג 'הדו' 'יאמרו גאולי'.

סעודה שלישית

צאת השבת והחג: 19:38

ערבית כרגיל בימי מוצ"ש של חול. ומבדיל על הכוס כבכל מוצ"ש. 

תזכו לשנים רבות ומועדים טובים