"יש בארץ דור משכיל מאוד שהתפרק מערכים יהודיים ונמצא במשבר זהות".
הרב ד"ר רצון ערוסי בראיון בלעדי ל'הד העיר - רשת מקומונים המובילה לציבור הדתי תל אביב' / טולי פיקרש
הד העיר תל אביב וגוש דן - המהדורה הדיגיטלית >>
https://tinyurl.com/2s3pr7w3
קריאה מהנה!
כבר לפני שנים רבות הזהיר הרב ערוסי את הרבנים הראשיים לישראל דאז מפני 'סכנת השחיקה בזהות היהודית של העם היושב בציון בגלל שיטת המשפט הישראלית', והוא החל בבניית תשתית רחבה של בתי דין לממונות בכל רחבי הארץ. זאת כדי להחיות וליישם את המשפט העברי בארץ. כמו כולם הרב מודאג מהקרע במדינה, אבל הוא דווקא רואה בסערת הרפורמה המשפטית הזדמנות ל'אור גדול' וחזרת העם ל׳ערכים הטובים של התורה'. כיום, מי שבתור ילד עולה חדש גזזו לו את פאותיו, פעמיים, הנער התימני שלמד בישיבות הליטאיות הכי בכירות, ואשר רכש השכלה אקדמית. נחשב לפורץ דרך בין העולם התורני לעולם האקדמי ועולם המשפט. נחשב לדמות הרבנית ציבורית שאולי יכולה להרגיע את הרוחות ולגשר בין חלקי העם.
כבר לפני שנים. בהיותו סטודנט במחזור הראשון
הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן ב אוניברסיטת בר-אילן . זיהה הרב ד"ר רצון ערוסי את הסכנה לזהות היהודית של עם ישראל, בעקבות השיטה המשפטית שהייתה נהוגה כאן. הוא אפילו פנה למי שכיהנו בתפקיד הרבנים הראשיים לישראל הראשון לציון הרב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל - אביהם של ישראל זצ"ל והרבה אברהם שפירא זצ"ל והתריע בפניהם מפני אותה "סכנה משפטית" העלולה לבוא עלינו.
"סיפרתי להם שאני רואה סכנה גדולה מדי שנה לעם ישראל מתוך עולם המשפט כשהתיקון לה הוא הקמת בתי דין לממונות. וזאת כדי להחיות וליישם את המשפט העברי בארץ". מספר הרב ערוסי בראיון בלעדי ל"הד העיר תל אביב". מאז ועד היום הרב ערוסי נחשב כיום לאחד מגדולי הרבנים. כשמאחוריו מפעל אדיר של קידום המשפט העברי. הקמת בתי דין לממונות ברחבי הארץ. הקמת מרכז עולמי להפצת ערכי היהדות ואולי גולת הכותרת עמידתו בראש ארגון "הליכות עם ישראל" שמידי שנה מקיים כנס בנושא המשפט העברי ודיני ממונות. שהשנה, לאור הרפורמה המשפטית והסערה שקמה בעקבותיה יהפוך אקטואלי מתמיד.
אם יש כיום דמות רבנית ציבורית שיכולה לאחד בין חלקי העם. יכולה לגשר בין תומכי למתנגדי הרפורמה המשפטית, בין הפוליטיקאים מכל המפלגות. מדובר ברב ד"ר רצון ערוסי, המכהן כבר יותר מ-30 שנה כרבה של עיריית קריית אונו ולמעלה מעשרים שנה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. הרב ערוסי הוא גם ד"ר למשפטים הנחשב למומחה במשפט העברי. בשל זיקתו העמוקה למשפט העברי. הוא שימש מס' שנים כמורה
למשפט העברי ב הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן. וכן כמרצה באוניברסיטת בר אילן ובמהמכללה האקדמית אונו. וכן שימש חבר מערכת פסקי הדין של בית המשפט העליון - The Supreme Court, Jerusalem .
הרב ערוסי נושא את דגל המשפט העברי, הקים בית דין לממונות במסגרת הרבנות המקומית פעל ופועל להקמת בתי דין לממונות לצידן של רבנויות ומועצות דתיות נוספות בר בבד עם עיסוקיו בהנהגת בני עירו. במהלך השנים הוא ייסד את ארגון הליכות עם ישראל . את מכון מש"ה מכון משנת הרמב"ם. זוכה פרס כץ לשנת התשעים ונחשב לתלמידו המובהק של הרב יוסף קאפח זצ״ל. במשך שנים כיהן כחבר בוועדות ממלכתיות שונות כמו במועצת המכון הישראלי לדמוקרטיה . יו"ר הועדה ליחסים בין נציגי דת ישראל לנציגי דתות אחרות. חבר ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה. חבר הועדה הציבורית הממלכתית להנפקת המדליה ליובל ה- 50 למדינה. חבר ועדת ההיגוי לסובלנות שליד נשיא מדינת ישראל. יו"ר ועדת הנישואין הארצית מטעם הרבנות הראשית לישראל ויו"ר הוועדה לדיאלוג בינדתי מטעם הרבנות הראשית לישראל וחבר בוועדת היגוי להשתלות איברים.
ש: במסגרת עבודתו הרבנית הרב פועל רבות לנשר
בין דתיים ולא דתיים. בשסע והפילוג הקיים כיום בעם, ניתן בכלל לגשר בין הצדדים?
הרב ערוסי: כן. ניתן לגשר. אבל לא כל אחד ראוי לגשר. לאחרונה, השסע גדל והגישור קשה. אבל היודעים לגשר בין דתיים ולא דתיים יכולים נם בנסיבות של שסע לגשר".
ש:מה קרה לנו כחברה שהפכנו להיות חברה יותר אלימה ושסועה. פחות קשובה אחד לשני, כמעט ואין נושא אחד שמסכימים עליו?
הרב ערוסי: לפי התורה. חביב אדם שנברא בצלם אלקים. ומכאן שיש לדאוג לכבוד האדם וחירותו. אבל אדם כזה הוא אמור להיות ערכי, שמתייחס לזולתו כאדם שנברא כצלם אלוקים. לצערנו, הולכת ומתפשטת בקרבנו שיטה ליברלית שמזהה את כבוד האדם וחירותו. לפי זכויות של הפרט שיש להגן עליהן ככל מחיר ובכל דרך אבל דוחקים לקרן זווית את חובותיו של הפרט. גם כלפי עצמו שלא יפגע בעצמו. וכל שכן שלא יפגע בזולתו. ובגלל הגישה הליברלית יש מתח. כל אימת שמישהו חושש, שזכויותיו יפגעו, והוא נאבק באופן אלים או בוטה על כך".
ש: עד כמה השיח האלים בפוליטיקה וברשתות החברתיות משפיע עלינו כחברה? ומה ניתן לעשות כדי להרגיע מעט את האווירה האלימה?
הרב ערוסי: אכן השיח האלים בכנסת ובכלי התקשורת ובמיוחד בתקשורת החברתית משפיע עלינו לרעה, מאוד מאוד. יש לעודד מפגשים ולנהל דיאלוגים וליזום פרויקטים משותפים של מעשי חסד. להציף אח הדברים המאחדים ואת שורשינו המשותפים.
ש:עוררת פולמוס כאשר כתבת בטור דעה ב ערוץ 7 בעקבות מותו של הסופר א.ב יהושע כי "אתה מתפלל לסיום תפיסת העולם הציונית חילונית". למה התכוונת?
הרב ערוסי: יש לציין שדבריי אז סולפו. כי אני שיבחתי את הצדדים החיוביים שיש באישיותו של א.ב יהושע.
אך ציינתי שהציונות החילונית שאין לה בסיס אמוני, לא תוכל להתקיים. כי אין לה צידוק כשהיא קיימת על חשבון הפלשתינאים. בעוד שלפי האמת יש לציונות קיום. שהרי התנ"ך נותן לעם ישראל ייחוד אמוני וערכי. וייעוד להיות מופת לחיים ערכיים ושלצורך זה ניתנה לנו הארץ. יש לזכור. שבן-גוריון אמר דבר אמיתי ומושכל מאוד.שהתנ"ך הוא הקושאן שלנו על ארצנו”.
ש: במאמר אחר קבעת כי חובה על אבל לצאת מביתו כדי להצביע בבחירות. עד כדי כך?
הרב ערוסי: כן. כי הבחירות הן זכות והן חובה שכל אזרח יצביע על הדרך שהוא סבור שהיא התשובה החיונית לעם ולמדינה. ולכן זו זכות וחובה שהיא מחייבת מאוד.
ש: הרב נושא את דגל המשפט העברי ונחשב למומחה בתחום. במציאות העכשווית אפשר בכלל לדבר על משפט עברי בישראל אן שמיד יטענו שמדובר ב'הדתה' וכפייה דתית?
הרב ערוסי: בוודאי, המשפט העברי אף שהוא דתי. ואולי בגלל היותו דתי. הוא משפט מאוד מושכל, למי שהכיר אותו. ויש בו פתרונות נפלאים ומעשיים מאוד, לבעיות היום יום של הפרט ושל הכלל. כל מי שנחשף אליו רואה שאין בו הדתה. אלא חכמה וגישה פרקטית לחיים.
ש:היכן לדעת הרב ניתן כיום לשלב משפט עברי במערכת המשפט הישראלית?
הרב ערוסי: בתחום הדין האזרחי.אשר אנו מכנים אותו דיני ממונות. יש כבר היום בארץ וגם בחו"ל בתי דין לממונות שדנים על פי המשפט העברי. ושופטים
מפנים סכסוכים אליהם. ועורכי דין מופיעים בפניהם. אף שאותם שופטים ואותם עורכי דין אינם דתיים, כי כאלה מספיקים והספיקו להכיר את בתי הדין לממונות ואת הדיונים ונחשפו לדינים. ונוכחו לדעת. שאין בו הדתה. ויש בו חכמה ופרקטיות.
ש: מבלי להיכנס לטיעונים הפוליטיים. זה לא סוד שמערכת המשפט שלנו זקוקה לניעור או תיקון יסודי. לכן קמה הרפורמה המשפטית. האם הרב מצדד בכך?
הרב ערוסי: כן. אבל לא הייתי משתמש בביטוי ניעור.
אלא יש לקבוע כללי יסוד לגבי סמכות בית המשפט. לא יעלה על הדעת שבית משפט יבטל חוקים. ולא יתכן שבית המשפט יתנהל כבית משפט חוקתי. כשלא הוסמך כחוק לשמש כבית משפט לענייני חוקה. עמדה זו אינה שלי בלבד. אלא היא עמדה של שופטי בית המשפט העליון כמו השופט לנדוי ועוד. וכן של משפטנים גדולים ודנולים, שאינם פוליטיקאים.
ש: אם יחולו בישראל כללי המשפט העברי. האם נראה פחות עיוותים בדין? יותר צדק. יותר חמלה?
הרב ערוסי: לדעתי. כן. כי זהו אופיו של המשפט עברי "האמת (=הדין) והשלום (=הפשרה) אהבו". כך אנו נוהגים. ולכן כל השופטים וכל עורכי הדין שהתוודעו לגישתנו זו, ממשיכים לפנות אלינו ולהפנות אלינו.
בעוד כחודש יתקיים הכנס השנתי ה- 32 של ארגון "הליכות עם ישראל" למשפט עברי ודיני ממונות. נדמה שהשנה יותר מתמיד. עיתוי הכנס והנושאים שיעלו בו לדיון. אקטואליים מתמיד. הכנס הקרוב יעסוק ב"מערכת האכיפה בחוק ובהלכה" וישוו בין המצב הקיים ובין המצב הרצוי, אם מערכת האכיפה בישראל הייתה תואמת את הדרישות של המשפט העברי.
"יש לציין. שב-31 הכנסים שכבר נתקיימו עסקנו בנושאים אקטואליים מאוד, והצענו הצעות חשובות עפ"י המשפט העברי. וניתן למצוא תכנים אלו בקבצי "שערי צדק" שאנו מוצאים לאור מדי שנה בשנה" מדגיש הרב ערוסי.
ש: אתה חבר מועצה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיש הטוענים שמזוהה עם השקפת עולם שמאלנית ואנטי דתית. מה הרב יכול לתרום לכזה גוף?
הרב ערוסי: השתתפתי בראשית הדרך. משנוכחתי לדעת. שקשה להשפיע, חדלתי מלהשתתף".
סיפור חייו של הרב ד"ר רצון ערוסי הוא לא פחות ממרתק. הרב נולד בצנעא תימן בשנת תש״ד (1944) ובגיל ארבע עלה לישראל. מיד לאחר קום המדינה. כמסגרת במבצע 'מרבד הקסמים'. הרב מתאר את הליך עלייתו משפחתו לארץ ישראל בחסד אלוקי. "באותו הזמן בתימן מלך האימאם יחיא שהיה מחסידי אומות העולם. כידוע, שבע מדינות ערב חברו יחד בעת הכרזת ייסודה של מדינת ישראל להילחם נגדנו ולהחריב את המדינה היהודית. ולפני מלחמת השחרור נסע המופתי ימ״ש לתימן כדי לשכנע את האימאם יחיא להשתתף בלחימה ביהודים ושצבא תימן יצטרף למלחמת השחרור כמו צבאות עירק. סודן וכ'ו. לאימאם יחיא היה יועץ יהודי מאוד חכם. ובדיוק כשהמופתי הגיע למלך וראה שליד האימאם היושב על כיסא מלכותו, יושב יהודי. לכן המופתי לא רצה להיכנס. ואז ציווה עליו האימאם להיכנס. אמר לו המופתי, שלא יוכל להיכנס כי לידו יושב טמא. (באיסלאם נחשב היהודי כטמא). שלח האימאם את חייליו עם חרבותיהם, וציווה על המופתי להיכנס שישמע את תשובתו של היהודי. מדוע מותר ליהודי לשבת ליד המלך. היהודי שהיה חכם השיב. כי אכן בקוראן נחשב היהודי לטמא. אבל נאמר בקוראן שאם היהודים משלמים את מס המלך ונשמעים למלך.
על המלך ועל האיסלאם להנן עליהם. ושכך בארץ יהודי תימן נוהגים. בכך נסתתמו טענותיו של המופתי
והאימאם גירש אותו בבושת פנים". מספר הרב ערוסי ומוסיף כי "לא רק שהאימאם יחיא לא נלחם במדינת ישראל הצעירה אלא אף פתח את השערים ליהודי תימן לעלות לישראל, למרות שלא היה לו אינטרס שהיהודים יעזבו את תימן. כי כאמור, האימאם יחיא היה מחסידי אומות העולם".
לאחר שהרב ערוסי ומשפחתו עלו לישראל. התחנה הראשונה שלהם היתה מחנה עולים בעין שמר. לשם הגיעו פעילים של השומר הצעיר ובעזרת שוחד של גולות צבעוניות שנתנו לו. נזזו את פאותיו…
ש: כיצד הגיבה המשפחה לגזירת הפאות?
הרב ערוסי: כשחזרתי הביתה אבי מורי ז"ל ראה אותי זעק זעקה גדולה ומרה, "איפה היהדות?" זה קרע לי את הלב. גידלתי את הפאות מחדש, אבל קרובי משפחה ותיקים שלנו, שעלו לארץ וכבר התקלקלו בארץ ניסו לגרום לנו להתאקלם בצורה מהירה ולימדו אותנו את ההוויה החילונית. וכחלק מזה נם גזרו לי שוב את הפאות. אני חייב להניד שאנחנו היינו מאוד תמימים. בני יהדות תימן היו מאוד תמימים באמונה שזו הגאולה.
כך למשל חווינו חוויה לא נעימה הקשורה להיעלמות ילדי תימן ילדי תימן החטופים גם אותם צריכים לזכור.... . שתודה לאל הסתיימה במשפחתנו בטוב. אחי היותר קטן ממני היה בבית תינוקות והיה בריא לגמרי. אמי ז"ל היתה בכל יום הולכת אליו לטפל בו. יום אחד היא הלכה לשם ולא מצאה אותו. היא שאלה את האחיות ’איפה הוא'? והן לא ידעו להשיב לה. היא התחילה לחפש אותו. כשהיא עוברת מתינוק לתינוק, ואיך שהיא הגיעה אל אחי. והוא ראה אותה, הוא מיד התחיל לבכות. למזלנו היה לו כתם לידה באזור הטבור וכאשר היא הפשיטה אותו. היא זיהתה מיד שזה הוא. ואז היא לקחה אותו חזרה הביתה. וברוך ה' כך הוא ניצל מחטיפה".
אנב, שנים מאוחר יותר, הרב ערוסי כיהן כיו"ר הוועדה לגילוי ילדי תימן הנעדרים ובמסגרת זו נפגש עם הנשיא הרצוג ז"ל ועם ראש הממשלה דאז Shimon Peres שמעון פרס ז"ל.
ממחנה העולים המשיכה המשפחה להתגלגל למושבה קדימה. שם התגוררו באוהלים עד שבנו להם שיכון במקום. ושם גם כפו על אביו להוציא פנקס אדום, שבלעדיו לא היו נותנים לאבי עבודה. ואח"כ כפו עליו להוציא אותנו מבית ספר מזרחי לבית ספר של ההסתדרות. אבל לזה הוא לא הסכים. וכיוון שאבי מורי היה דומיננטי בקהילה, רצו להעניש אותו ולכופף אותו. וכך כאשר השיכון היה מוכן והעולים כבר עברו מן האוהלים לבתים, השאירו אותנו באוהל שבמחנה לבד. הרב ערוסי זוכר כיצד באמצע הלילה ירד גשם זלעפות ורוח סערה וכל מה שהיה להם זו מנורת נפט למפה. "אבי מורי העיר אותנו משנתינו - זה היה גשם עז, והמיטות מיטות עולים. בקושי בגובה 30 ס״מ והמים כבר הניעו למיטה. אבי אמר לנו שנחזיק את התורן.
כדי שהאוהל לא יתמוטט, למרות שהיינו ילדים. והוא מסכן. עם הטורייה חיזק את היתדות של האוהל. ככה התנהלנו עד אור הבוקר. בבוקר הלכנו לאחותי תבדל לחיים טובים. היא הייתה נשואה עם בן אחד. והיה לה חדר אחד לא יותר. כל המשפחה שלנו התאכסנו בביתה".
כשהעסקנים הבינו שלא ניתן לשבור את משפחת ערוסי, אז הם נשברו בעניין החינוך. אבל כעונש נתנו לאבי המשפחה יותר עיצומים בעבודת והעבידו אותו בעבודות קשות מאוד מאוד. האב הבין שהוא חייב לעזוב את קדימה. הוא לקח הלוואות וכך המשפחה עזבה את קדימה ועברה לרמת עמידר תושבי שכונת רמת עמידר שב עיריית רמת גן . שם הגיע הבן רצון לחינוך עצמאי, לכיתה האחרונה, ומשם עבר ל ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות . לאחר מכן הרב שיינין ע״ה שהיה מבוגרי חברון של תרפ"ט, הכניס אותו לישיבת חברון ב עיריית ירושלים . ’וכך יצא שאני יליד תימן. למדתי בישיבה ליטאית חברון. אח״כ התחתנתי ולימדתי בישיבה תיכונית מקצועית. לקריית אונו הגעתי בהשגחה פרטית. אשתי היא מהקריה, ולאחר שנים החלטנו לעבור לקריה. ובזכות הפעילות הרבה שלי בעיר. יצא שכעבור שנה מיום הגעתנו לעיר. זכיתי להיבחר לרב המקומי. וכך אני משמש בתפקיד זה קרוב לארבעים שנה". מתאר הרב ד"ר רצון ערוסי.
במקביל לפעילותו הרבנית הוקמה באוניברסיטת בר אילן הפקולטה למשפטים מתוך דגש על המשפט העברי. הרב למד שם מחזור ראשון, ובהמשך עשה את המאסטר ואת הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב.
בעידודם של הרבנים יוסף ואליהו זצ"ל,ייסד הרב ד"ר רצון ערוסי כנס עולמי למשפט העברי המתקיים בעז"ה בכל שנה, אליו באים רבנים ומשפטנים המתחברים לדבר ההלכה בנושאים אקטואליים שעל הפרק. השנה כאמור, יתקיים הכנס העולמי השנתי השלושים ושניים. בסימן לב.
ש: אני מבין שבקרוב הרב יחנוך את המרכז העולמי להפצת ערכי היהדות?
הרב ערוסי: נכון. בהמשך להקמת בתי דין לממונות בבל רחבי הארץ. בניתי גם מרכז עולמי להפצת ערכי היהדות ומשנה תורה, שבעז"ה שנה הבאה הוא יפתח את שעריו. יש בו שלושה אולמות של בתי דין מאוד משוכללים. ואני מתכוון לקחת תלמידי חכמים בעלי כושר לדיינות שיוכשרו בדיני חוזים, דיני שכנים דיני עבודה וכו' ויהיו דיונים מהבוקר עד הערב. בשנותיי הרבות בתחום אני חייב לציין שהציבור הרחב צמא לפסקי בתי דין רבניים. כמו כן יהיה במרכז זה בית התנ"ך ויתקיימו הרצאות ביהדות ובמורשת ישראל לכל הגילים. דבר שיחזק את הזהות היהודית של עמנו.
ש: כאשר נראה לפעמים שה"חושך יכסה ארץ". איך אפשר להתחזק?
הרב ערוסי: ככל שעם ישראל חלילה מתדרדר למטה. כך יש סיכוי לעלות מעלה מעלה. יש ברית נצח בין אבינו שבשמיים לבין אברהם אבינו. ברית בין הבתרים. הברית לא אומרת שאנחנו יכולים להיות ככל הגויים ובכל זאת אלוקים יגן עלינו. הברית אומרת שלפעמים אלוקים יטלטל אותנו לטובתנו, וכך ניתן לחשוב על האסונות הגדולים שפקדו את עמנו: חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, גלויות ורדיפות, השואה וכו. אבל תמיד הקב"ה יתעל את זה שאכן נשוב ונהיה עמו בית ישראל. כעת יש בארץ ישראל דור משכיל מאוד אבל מתפרק מערכים יהודיים. הם חשבו שהם חיים באור ערכים גדול, אבל הם הגיעו למשבר ערכי ובעיקר בתחום הזהות היהדותית. לכן. אני סמוך ובטוח שהמשבר הזה. ככל שהוא יגדל - הוא יהיה הפתח לאור גדול". ויגיע הזמן שיהיה צימאון לשוב למקורות. לערכי הנצח של עמנו.
ש: אז כל הכאוס שאנו רואים כיום בעקבות הרפורמה המשפטית. אתה גורס שבסופו של דבר יצא מזה משהו טוב?
הרב ערוסי: כדאי לשים לב שכל החזונות של נביאי ישראל על הגאולה היא "מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים". אנחנו אכן נמצאים בדור דעה, אבל בינתיים הדעה יש והיא מסוג של עץ הדעת שאדם הראשון הוזהר מפניה. השכל הוא מתנה אלוקית שה' נתן לנו. אך הדעה מופנית לצערנו נם לדברים לא טובים. יצריים. אולם ניתן להפנות את הדעה לערכים טובים, ולהתקדם בכל רובדי החיים לטובת עמנו ולטובת האנושות והעולם. ודווקא מכך אני שואב תקווה, שזה מה שיחזיר את עמנו לערכים הטובים של התורה. כי לפני עידן הציונות, העם היהודי עסק רובו ככולו ברוחניות דתית וערכים של תורה ומצוות, לאחר מכן באו לארץ, אך החליפו את האידיאל הדתי של שמירת תורה ומצוות בערך חדש השיבה לארץ ישראל ויישובה. וזה אכן דבר שהחזיק מעמד שנים, והביא גם להקמתה של מדינת ישראל. אולם לאחר שהמדינה קמה ובמיוחד לאחר השבר הגדול של מלחמת יום כיפור. האידיאל הזה הולך ומתרוקן מתוכנו. והמושג 'מדינה יהודית', מתכרסם והולך. ויש סכנה שמדינתנו תהיה מדינה לאזרחיה. לפני שנים כתבתי ספר מיוחד בנושא. הספר נקרא 'התורה וחזון הדורות'. בו אני מסביר ומבאר מדוע דווקא פרק ספציפי התווסף לפרשת שבוע מסוימת כהפטרה שלה. כי ישנם פרקים נוספים בנביאים המדברים בנושאים שונים חשובים שנמצאים באותה פרשת שבוע. ובאותו ספר הראיתי שהנושאים שנבחרו כהפטריות של פרשיות השבוע. הם כולם עוסקים בחזונות הנביאים על תקומת עם ישראל לדורותיו עד לימות המשיח.
כאמור, בימים אלה אני עומד לחנוך את בית הליכות עם ישראל. שיכיל בתוכו את בית התנ"ך. ואשר בו יתקיימו הרצאות וכן יהיה בו מוזיאון אור קולי המתאר את עם ישראל עפ"י התנ"ך מימי אברהם אבינו עד לימות המשיח לאור חזונם של נביאי ישראל.
ש: הרב גם פעיל מאוד גם במישור הבין דתי. מה הרב יכול לספר על כך ומה ניתן לעשות נוכח האנטישמיות הגואה בכל העולם?
הרב ערוסי: אכן אנו נפגשים עם מנהיגים דתיים קתולים פרוטסטנטים ומוסלמים ומקיימים דיאלוגים. שבהם אנו מניעים לסיכומים חשובים. שיש בהם כדי להרבות הבנה והסכמה. דבר שיש בו כדי למעט באנטישמיות הגואה או לבלום אותה במידה מסוימת".
ש: מהו המסר שהרב רוצה להעביר ולמסור לקהל הקוראים לקראת חג שבועות?
הרב ערוסי: חג השבועות לפננו, הוא זמן מתן תורתנו. תורה שמכוחה נהיינו לעם. כך שעלינו להתפלל שה' יאיר עינינו במאור תורתו. ובזכות כך נזכה לקבל מחדש את התורה הקדושה. וה' ישלים את גאולתנו, ונזכה לבוא משיח צדקנו. ולבניין בית מקדשנו במהרה. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות".