What makes a Hanukkah light an act of remembrance?
Preparing for the mitzvah and choosing where to light
Rabbi Zion Ben Shaul begins with the purpose of preparing for the mitzvah: learning the story makes the act of lighting an occasion for gratitude and helps transmit the memory to the next generation. He closes with Maimonides’ description of the Hanukkah lamp as especially precious because it makes the miracle known and gives occasion for praise and thanks (Laws of Megillah and Hanukkah, chapter 4).
The practical question is where the light can be seen. The lesson discusses the doorway or a window facing the street, and considers an indoor alternative when those options are unavailable. It also distinguishes the household lighting from public lighting at an event, where the circumstances and practices around blessings differ.
Questions and answers
What should I consider when choosing a place to light?
The lesson gives preference to a place where the lights can make the miracle known, such as a doorway or a suitable window.
Why study the story before the holiday?
Learning prepares the household to connect the act of lighting with remembrance and gratitude for what happened.
Based on a Hebrew lesson by Rabbi Zion Ben Shaul.
Listen to the original lesson and read the Hebrew transcript
מה הנר בא להזכיר?
מדליקים נר חנוכה כדי לספר על הנס ולהודות עליו. ר׳ ציון בן שאול קושר את ההכנה להדלקה לדברי הרמב״ם על הידיעה והאהבה: ככל שמבינים את גודל הישועה, כך ההודיה מעמיקה. ישראל ניצלו מגזרות שפגעו ביכולתם לעסוק בתורה ולקיים מצוות, והעבודה במקדש חודשה. הלימוד לפני ההדלקה נותן להודיה תוכן: יודעים על מה מודים, ולמה האור הזה ראוי להיראות גם מחוץ לבית.
כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת אבנר צפר ז״ל. קהילת לימוד שבניו מקימים לזכרו ממשיכה את אורו. איזה מקום אנחנו מפנים לתורה בתוך שגרה של בילוי ומסכים? אצל ר׳ ציון בן שאול, הדלקה בדמדומים גם מזכירה עד כמה קל לאבד את ההבחנה כשהגבולות מיטשטשים.
על מה מודים בחנוכה?
בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ג, הרמב״ם מתחיל בגזרות יוון ובישועת ישראל, ממשיך בנס השמן, ומביא את תקנת שמונת ימי השמחה וההלל. מגילת אנטיוכוס, שנשתמרה גם במסורת תימן, וספר מכבים א מוסיפים רקע לסיפור. השבח על ישועת החשמונאים עומד לצד ביקורתו של הרמב״ן על המשך המלוכה בידי הכוהנים בדורות הבאים.
בכל אחד משמונת הימים גומרים את ההלל בברכה. מי שלא אמר את ההלל בשעת התפילה יכול לאומרו במשך היום. בקירוי המסורתי בתימן המוביל קורא והקהל עונה ״הללויה״, ובפתיחת הפרקים הקהל חוזר על ראש הפרק. דרך קריאה שבה הציבור משתתף מתוארת גם בהלכות ההלל ברמב״ם.
כמה נרות מדליקים?
הרמב״ם פותח בנר אחד לכל בית בכל לילה. בהידור שהוא מתאר אפשר להוסיף לפי מספר בני הבית, ובהידור נוסף גם לפי מספר הלילה. לדוגמה, עשרה בני בית מדליקים עשרה נרות בלילה הראשון ועשרים בשני. בספרד מתאר הרמב״ם מנהג אחר של הידור, שנהוג גם בתימן לפי ר׳ ציון בן שאול: נר אחד לכל הבית בלילה הראשון, ותוספת נר בכל לילה. באשכנז נוהגים להדליק לפי בני הבית. בלילה הראשון המדליק מברך שלוש ברכות, ובשאר הלילות שתיים.
מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד
מתי מדליקים, ומה עושים כשחוזרים מאוחר?
לרמב״ם, ההדלקה לכתחילה עם שקיעת החמה, ועד שתכלה רגל מן השוק מדובר בפרק זמן של כחצי שעה או יותר. בקהילות אחרות נוהגים להתחיל בצאת הכוכבים. אם אי אפשר להגיע לשקיעה, ר׳ ציון בן שאול מציע למי שנוהג כרמב״ם שבן בית החייב במצווה ידליק בזמן. מוסיפים שמן כדי שהנרות ידלקו גם כשהמשפחה תתכנס ותוכל לספר על הנס.
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה
לפי פוסקים אחרים שהביא ר׳ ציון בן שאול, בשעת הצורך אפשר להדליק בברכה גם מאוחר יותר, כשעדיין אפשר לפרסם את הנס לעוברים ברחוב או לבני הבית. ר׳ ציון בן שאול מורה למי שאיחר את זמן ההדלקה ואין מי שיראה את הנרות להדליק בלי ברכה. יש פוסקים המקילים גם במקרה זה.
היכן מניחים את הנרות?
הפתח הסמוך לרשות הרבים, משמאל לנכנס, מאפשר לעוברים לראות את הנרות. לפי הרמב״ם, מי שדר בעלייה מניחם בחלון הסמוך לרשות הרבים, ונר שהונח למעלה מעשרים אמה אינו ניכר. בבניין גבוה מציע ר׳ ציון בן שאול להדליק בכניסה לבניין, במקום שבו העוברים יכולים לראות את הנרות והאש מוגנת. אם מדליקים גם בבית כחלק מאותה הדלקה, בכוונה מראש ובלי הפסק, לא מברכים שוב. כשפרסום ברחוב אינו מתאפשר, יש להשתדל לפרסם את הנס לבני הבית.
״הדלקה עושה מצווה״: מדליקים את הנרות במקומם, בתנאים שבהם יוכלו לדלוק במשך זמן המצווה. אחרי שהזמן עבר, הרמב״ם מתיר להסיר או לכבות את הנר. ר׳ ציון בן שאול מיישם זאת בחול, כשצריך לצאת ואין דרך בטוחה להשאיר אש דולקת.
מה הדין באירוע או כשמתארחים?
בחתונה או באירוע, עצם נוכחות הקהל אינה בסיס מוסכם לברכה. כשמתפללים במקום האירוע, אפשר לפי הפוסקים שמביא ר׳ ציון בן שאול לסמוך את ההדלקה לתפילה על יסוד מנהג בתי הכנסת. כשאין תפילה, לפי רוב הפוסקים שהוא מציג מדליקים בלי ברכה. מנהג חב״ד להדליק במקומות ציבוריים מובא כדעה נפרדת.
אורח שיש מי שמדליק עליו בביתו יוצא בהדלקה שם. לפי הרמב״ם, אורח שאין מדליקים עליו בביתו משתתף בשמן עם מארחיו. כשיש לו מקום מגורים נפרד, חלה חובת הדלקה שם מפני העוברים. ר׳ ציון בן שאול מחיל את ההבחנה גם בבית ההורים. מי שמתארח בחדר נכלל בהדלקת הבית, ונכון שישתתף עם בעל הבית. מי שקיבל יחידה בעלת פתח משלה ידליק בה.
מסקנת הדברים
ההכנה להדלקה מתחילה בהבנת הישועה ונשלמת במעשה. לפי המנהג המתואר, מדליקים נר אחד לבית בלילה הראשון ומוסיפים נר בכל לילה. דואגים מראש מי ידליק בשקיעה, ובוחרים מקום שבו הנרות ייראו.
מדוע חשוב ללמוד את סיפור חנוכה לפני ההדלקה?
ההכנה מעמיקה את הידיעה, ההודיה ואהבת השם, וכך נותנת תוכן למעשה המצווה. זיכרון ההצלה וגזרות יוון מחבר את הדלקת הנרות להמשך חיי תורה ולהכרת הטוב. הלימוד אינו מחליף את ההדלקה, אלא מכין לקיומה מתוך הבנה.
האם הביקורת על מלכות החשמונאים מבטלת את השבח על הישועה?
לא. יש להבחין בין הישועה, טיהור המקדש וחזרת המלכות לישראל, שעליהם מודים, לבין הביקורת המובאת בשם הרמב״ן על המשך החזקת המלוכה בידי הכוהנים במקום בית דוד. אין להפוך ביקורת על שלב מאוחר לשלילת מעשה ההצלה.
האם אומרים הלל שלם בכל ימי חנוכה?
בכל שמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל בברכה. מי שלא אמר בזמן הרגיל יכול לאומרו במשך היום, לפני השקיעה. מנהג הקירוי בתימן כולל קריאת המוביל ומענה הללויה של הקהל, ובציבור המוביל מברך והקהל עונה אמן.
האם חייבים להכפיל את מספר הנרות במספר בני הבית?
לא. לרמב״ם, עיקר המצווה הוא נר אחד לבית בכל לילה. אחת מדרגות ההידור מוסיפה לפי מספר בני הבית ומספר הלילה. המנהג הרווח בתימן ובספרד המתואר כאן הוא חנוכייה אחת לבית, מנר אחד בלילה הראשון ועד שמונה.
מתי מדליקים נרות חנוכה לפי הרמב״ם ומנהג תימן?
לפי הרמב״ם ומנהג תימן כפי שמציג ר׳ ציון בן שאול, מדליקים נרות חנוכה עם שקיעת החמה ושמים שמן שיספיק לזמן המצווה, כחצי שעה. בקהילות שנוהגות להדליק עם צאת הכוכבים מתחילים מאוחר יותר.
האם אפשר להמתין לבני המשפחה החוזרים מאוחר?
מי שנוהג כרמב״ם ועתיד לחזור מאוחר יכול לדאוג שבן בית החייב במצווה ידליק בשקיעה. ר׳ ציון בן שאול מציע לשים שמן שיספיק גם עד שהמשפחה תחזור. בשעת הצורך אפשר לפי הפוסקים שהוא מביא להדליק בברכה מאוחר יותר, כל עוד יש למי לפרסם את הנס ברחוב או בבית.
האם אדם יחיד המאחר ואין מי שרואה את נרותיו מברך?
לפי ר׳ ציון בן שאול, אדם שהחמיץ את זמן הדלקת נר חנוכה ואין איש שיוכל לראות את נרותיו מדליק בלי ברכה. ר׳ ציון מציין שיש פוסקים שמקילים לברך גם במצב זה.
האם אפשר להדליק במקום אחד ולהעביר אחר כך למקום המצווה?
אין להדליק כך מלכתחילה, מפני שהדלקה עושה מצווה. הנרות צריכים להיות במקום הראוי ובתנאים שבהם יוכלו לדלוק, ולא במקום שרוח צפויה לכבותם. לאחר שעבר זמן המצווה נזכרת אפשרות להזיז את החנוכייה.
האם מותר לכבות את הנרות כשצריך לצאת מהבית?
בחול, לאחר שעבר זמן המצווה, כשיש צורך לצאת ואי אפשר להשאיר אש בבטחה, נזכרת אפשרות לכבות בשעת הצורך. עדיף לסדר כיבוי מאליו כשאפשר, אך במקרה שאין פתרון אחר נזכר גם כיבוי בידיים. אין זה היתר לכבות בתוך זמן המצווה או בשבת.
היכן מדליקים כשגרים בקומה גבוהה מאוד?
ר׳ ציון בן שאול מציע לדייר בקומה גבוהה להדליק בכניסה לבניין, במקום מוגן שנראה לעוברים. אם הוא מדליק גם בבית לבני משפחתו, יכוון לכך בברכה הראשונה ויעשה זאת ברצף בלי לברך שוב. כשאי אפשר לפרסם את הנס ברחוב, יש להשתדל לפרסם אותו לפחות לבני הבית.
האם מברכים על הדלקת נרות בחתונה או באירוע ציבורי?
לפי הפוסקים שמביא ר׳ ציון בן שאול, בחתונה שבה מתפללים יש מקום לברך על נרות חנוכה בסמוך לתפילה, בדומה למנהג ההדלקה בבתי הכנסת. בחתונה ללא תפילה, לפי רוב הפוסקים שהוא מציג מדליקים בלי ברכה. לפי מנהג חב״ד אפשר לברך גם בהדלקה בציבור.
האם אורח אצל הוריו צריך להדליק לעצמו?
לפי ר׳ ציון בן שאול, אורח הלן בחדר בתוך בית הוריו יוצא בהדלקת הבית, ונכון שישתתף עם בעל הבית. אורח שקיבל יחידה נפרדת עם פתח משלה ידליק נרות חנוכה ביחידה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
What did Hanukkah preserve after the battle was won?
Что сохранила Ханука после победы?
¿Qué preservó Janucá después de la victoria?
כיצד לנהוג בחילופי מתנות של חג המולד במקום עבודה או בבית ספר בחו״ל?
שלום הרב,
אני גר בחול ובשנים האחרונות אצל הגויים בזמן חג המולד שכידוע זה זמן שנותנים מתנות התחיל מנהג בעקרון במקומות עבודה ובבתי ספר שכל אחד נותן מתנה למשהו מסוים שקובעים דרך גורל סודי. קוראים למנהג הזה ״הסנטה הסודי״ על שם האיש הזקן ״הקדוש״ לבוש כולו אדמוני שנותן לכולם מתנות בזמן החג.
גם התחילו אותו מנהג בבתי ספר של היהודים בזמן האחרון אבל לא קוראים אותו באותו שם (קוראים לו משהו קשור לחנוכה) אבל כולם יודעים מאיפוה זה נבע.
האם אסור לבת שלי להשתתף במנהג הזה בבית ספר שלה בגלל חוקות הגויים?