דילוג לתוכן העיקרי

האם יין מצימוקים שענביהם נחלטו במים רותחים כשר לקידוש לפי הרמב״ם?

שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו 
יש לי שאלה לגבי הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם.
ראיתי שיטה להכנת צימוקים שבה לוקחים ענבים שלמים וחיים, וחולטים אותם במים רותחים למשך זמן קצר מאוד (בין 30 ל-60 שניות) רק כדי שייווצרו סדקים בקליפה והנוזלים יתאדו מהר יותר בשמש. הענב עצמו לא מתבשל מבפנים אלא רק עובר חליטה חיצונית, ולאחר מכן מתייבש בשמש מספר ימים.
השאלה שלי היא: אם אני לוקח את הצימוקים האלה, משרה אותם במים כדין ומפיק מהם יין צימוקים – האם החליטה המוקדמת שעברו הענבים השלמים פוסלת את היין העתידי לקידוש לדעת הרמב"ם שאוסר יין מבושל? 

על מה יקדש חולה צליאק כשיש רק יין מבושל שאינו ראוי לפי הרמב״ם?

1.מה יעשה אדם ההולך בדעת רבינו בקידוש בע"ש שמשפחתו מקדשת על יין מבושל והוא צליאקי (כך יוצא מצב שאינו יכול לקדש על הפת)
2. מה יעשה במקרה ואין יין הראוי לקידוש לדעת רבינו ואסור לו לחם? האם יסמוך על הקידוש של היין המבושל?

בתודה מראש

האם הפוסק כרמב״ם יוצא ידי קידוש ממי שמקדש על יין מבושל?

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
שלום וברכה.

אדם השומע קידוש מאדם אחר המוציאו ידי חובה, ואותו אדם מקדש עם יין מבושל, האם לדידן מחוייבים אנו להחזיק כוס יין נוסף (שאיננו מבושל וללא תוספת סוכר) או שמא יוצאים אנו יד"ח בקידוש של האדם הפוסק בשונה משיטת רבינו?

האם תוספת ביסולפיט ליין משפיעה על כשרותו לקידוש לפי הרמב״ם?

שלום לכבוד הרב שליט"א
לדעת רבינו שצריך יין שאינו מבושל, ולא שערבו בו דבש, האם החומר שמוסיפים כיום גפרית הנקרא ביסופליט אין לקדש עליו או שזה לא מעכב?

האם יין שהתיישן בחבית אלון כדי להשביח את טעמו כשר לקידוש?

בע"ה
לכבוד מו"ר
בקשר לתשובת הרב לגבי יין שספג טעם העץ הייתי רוצה להוסיף ולשאול האם עדיין היין כשר לקידוש אם נאמר שבהליך הכנת היין השתמשו לאחסונו בחבית עץ אלון במשך תקופה ארוכה כדי לשבח טעם היין בספיגת טעם העץ מהחבית,לאפוקי אותה תשובה שבה טעם העץ לגריעותא,.האם הדברים מתיישבים עם דברי רבנו שבת כט,יד
ותשובת הרב מהרה תצמח ושכרך כפול מהשמים

Subscribe to יין לקידוש