א. בכתובה של גרושה כותבים מתרכתא, כדי להזהיר מפני נישואין עם כהן, שאפילו תתאלמן מזה שהיא נישאה לו, כעת כשהיא גרושה, אסור לה להינשא לאחר מכן לכהן. והציון בכתובתה שהיא גרושה, יסייע למנוע מכשול בעתיד.
ב. ניתן לכתוב את השם המקורי, ולהוסיף הנקרא כך וכך, דהיינו הכינוי.
ג. הדקדוק בכתיבת השמות כמתואר בשאלתך הוא בעיקר בגיטין. והדיינים העוסקים בכך מברכים היטב דרך כתיבת השמות בכל מקום ומקום. בכתובה, לכתחילה מדקדקים בשמות, רק כדי לסייע לעניין הגיטין, אם אי פעם יזדקקו לכך.
אבל בעיקרו של דבר, שטר כתובה הוא כשטר ממון וכל שמובן מי הוא המתחייב, די בכך. ולכן אם בכל אחד משלושה האופנים, כל שהוא מובן מיהו החייב, יש תוקף לכתובה.