דילוג לתוכן העיקרי

מה בין "מן השמיים תנוחמו" לבין "המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וכו"?

שאלה

הזדמן לי לנחם יהודי מעדות אשכנז שישב "שבעה" ובמקום נכח גם כב' הרב רצון ערוסי. הצלחתי לשמוע ממנו רק חלק ממהסבר המאלף בדבר ההבדל בין פסוקי הניחום של האשכנזים (המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד) לעומת הפסוק הנאמר ע"י הספרדים (מן השמיים תנוחמו). החלק ששמעתי דיבר על ההבדל בין האשכנזים והספרדים לגבי מקור הנחמה אך שמעתי רק חלק מהדברים. הדברים עשו עלי רושם חזק ואודה לכם מקרב לב אם ניתן לשלוח לי את ההסבר במייל לפי הכתובת:zurybt@zahav.net.il

בתודה מראש

צורי בן תורה

תשובה

תנוחמו מן השמים - אין בידינו יכולת לנחם. לא מיבעיא האבלים, כי אין אסור מתיר עצמו מבית האסורים, אלא אפילו המנחמים, הם בשר ודם, שגם הם, יש ולפתע פתאום הם נדרשים לישיבה של מעלה, סמוך לניחום.

המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים - הנחמה אינה בהכרח מיידית, אלא יש והיא מתגשמת אחר כמה דורות, כמו נחמת ציון. והנחמה היא בעיקרה רוחנית, כמו נחמת ציון שעיקרה בנין המקדש, חידוש הנבואה, ומשפט התורה.

מוסכם בין שתי שיטות הניחום, שאין המנחמים מתכוונים לומר לאבלים, שלא יצטערו, כי חובתם להצטער בגין הסתלקות יקירם או יקירתם. ואפילו המנחמים חובתם להצטער, אלא שה' יסייעם לגדור פרצתם, ושיוכלו ויזכו לחנך את עצמם, ואת צאצאיהם, בדרך האמונית והמדותית של המנוח או המנוחה, וכך יזריח להם, ה', שמשות, במקום השמש של המנוח או המנוחה שנלקחה מהם, ומאיתנו המנחמים.