חשש בשיית יין בפורים
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
באם יוכל כה"ר להתייחס לדברי הרב קוק אלה (מצות ראיה, עמ' צו, השמטות לסימן תרצה סעיף ב), ולחוות את דעתו בדבר ה ל כ ה ל מ ע ש ה, אשמח מאד: מה שהקשו באו"ח הובא בב"י איך הותר שכרות בפורים הא מביא לג' עבירות וכאילו עע"ז. ולע"ד י"ל עפ"ד הרשב"א דס"ל ג"כ כד' הפוסקים פקידה ממש סמוך לוסתה יוצא לדרך, ול"ק מאי' והזהרתם דהפסוק מעיד ולא תחטא שלא יארע דבר תקלה ע"י, כי המצוה מגנא, ה"נ י"ל לכל מצוה אין לחוש לתקלה, רק בכל מקום לא מצינו מצוה בזה, רק זה היום עשה ד'. עכ"ל של הראי"ה. לא הבנתי דבריו בבירור, ועכ"פ, האם ניתן לפסוק כך הלכה למעשה, להשתכר ללא חשש?
תודה רבה לכבוד הרב.
הערה: שלחתי לכה"ר שאלה נווספת תחת הכותרת "שתיית יין בפורים", המקור לדברי הרב קוק שם הוא: ספר אורח משפט, השמטות ומילואים עמ' רמט.
לכשאפנה אעיין. אבל אני מניח שגם הרב קוק לא מתיר בפורים שכרות עד כדי דרגת הוללות של המשתכר. ואם באמת גוונתו כמו למנהגנו, שאדם שותה בפורים מעט יותר מכדי הרגלו, ואם לזה הוא אומר מצווה מגנא, הצדק עמו. כי כדי שהמצווה תגן על העושה אותה, בתנאי שהעושה אותה נשאר אדם בצלם אלקים. והדעת היא הסוד והיא היסוד של צלם אלקים שבאדם.