רבינו, מאכ"א, יז, ד, הביא כדבריך את ההגדרה בתלמוד הבבלי עד שתנשר קליפתן, והטור או"ח, תנא, והשו"ע, שם, ד, הביא את הגדרת הירושלמי עד שיהיו ניצוצות ניתזין. נלענ"ד, כדעת האומרים ששתי ההגדרות האלו שיעור אחד הם. אלא שאני מפרש, עד שתשר קליפת השומנים הדביקה בשפודין ובאסכלאות שצלו בהם כל השנה נבילות וטריפות. או עד שניצוצות השכבה הזו ניתזים. כי אש בחום כזה, שורפת לחלוטין את האיסור או את מאפה החמץ, וגם שורפת את הבליעה בשכבה העליונה של דפנות הכלים.
ורבינו לא זכר ליבון בחמץ ומצה, ה, כג, ומהרי"ק אמר שיש ספק בשיטת רבינו. על כל אלה תוכל לשמוע הלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.