המשך לשאלה ששאלתי באתר מורשת על עטיפת הטלית

שאלה: 

בס"ד

שלום לכבוד הרב,

ניסיתי להוסיף תגובה לתשובת הרב ששאלתי בעניין העטיפה הישמעאלית באתר מורשת. התגובה לא פורסמה משום מה ואבקש לשאול את הרב כאן אם אפשר. אני מצרף את השאלה המקורית ואת תשובת כב וד הרב שהופיעה שם"

שאלה:
א. הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק שיש להתעטף לאחר הברכה כשיטת הבן איש חי, כלומר עטיפה ישמעאלית שהיא עטיפת הראש מבלי לכסות את הגוף. מרן תיקן את הוראת הבן איש חי בפרט אחד שאין לכסות את העיניים. בנו הרב יצחק הסביר בשארית יוסף שהסיבה שהרב עובדיה אינו פוסק כאן כמחבר השלחן ערוך, המחייב עטיפת הגוף, משום "מנהג אבותינו בידינו". ראינו שהרב שינה מנהג אבות בעניין כיסוי העיניים. מדוע אם כן לא תיקן את העיקר וחייב עטיפת הגוף מיד לאחר הברכה? נסיונות הרב להסביר שעטיפת הראש היא התחלת המצווה נראות דחוקות משום שהעטיפה הישמעאלית היא מנהג אבלים ואינה קשורה לכיסוי הגוף.
ב. כאמור, העטיפה הישמעאלית היא תוספת אבלים. הרדב"ז פסק שאין להתעטף כך בשבת. האם אין מקום להורות לציבור המתעטף בעטיפה ישמעאלית לשנות את צורת העטיפה בשבת?

תשובה:
מאת: הרב רצון ערוסי

א. אכן המצווה היא העיטוף שהרי אנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להתעטף בציצית. עיטוף מושלם אם הוא עיטוף הראש (כיסוי הטלית מעל הראש) ועיטוף הכתפיים (כיסוי הטלית את הכתפיים), עיטוף חלקי רק הראש, כמנהג שהזכרת בשם הגר''ע יוסף, ויוצאים בו ידי חובה. וכן רק עיטוף הכתפיים בלי הראש, גם זה יוצאים ידי חובה, כי ניתן לכסות את הראש בטלית כל אימת שרוצים.
ומטבע הדברים שהמצווה הכי מושלמת היא עיטוף מושלם, דהיינו כיסוי הטלית על הראש ועל הכתפיים, וכך נהגו אבותינו בתימן, וכך עדיין נוהגים תלמידי חכמים המדקדקים במצוות ובמורשת אבות כהלכה.
אבל הללו שאין מכסים ראשם בטלית, ולא מכסים כתפיהם בטלית, ורק כורכים את הטלית סביב צווארם, אין זה עיטוף כלל וברכה היא לבטלה.
לגופו של דבר יש להעלות על נס את האדיקות של הגר''ע יוסף למנהג אבותינו, אף שאינו כמו מרן ב''י שהוא נאמן ביתו.
אבל עליך לדעת שהאופן של עיטוף הישמעאלים של הגר''ע יוסף, אינו עיטוף הישמעאלים, שהאבלים נוהגים בו, ושאסור לנהוג בו בשבת, משום שאסור. כי עיטוף הישמעאלים שאתה מתכוון אליו כמנהג האבלים, שרד אצל יהודי תימן שהאבלים מכסים ראשיהם בטלית ואת כתפיהם, ומכסים חצי פניהם בטלית, בבחינה ועל שפם יעטה, שצורה זו היא יוצרת בדילות של האבל מקהל המנחמים וצורה של הכנעה.
ורק כשהמנחמים מנחמים מסירים כיסוי הטלית מחצי הפנים, ומשאירים אותו על הראש ועל הכתפיים כדי להשיב אמן אחר כל ניחום וניחום, ובאופן כזה הוא אסור בשבת, אבל כיסוי הטלית על הראש והשלכת פלג ימין של הטלית על הכתף השמאלית ופלג שמאלית על הכתף הימנית, אין זה מנהג האבלים, ואינו אסור בשבת.
תוכל להאזין בעניין זה הלכה יומית באודיו באתר נצח ישראל.

הבהרה
אבקש הבהרה נוספת. אמר שמואל במועד קטן כ"ד, ע"א בעניין האבלות "וכל עטיפה שאינה כעטיפת הישמעאלים אינה עטיפה." מטרת השלכת הציציות במקור הייתה לכסות את השפתי האבל. רק מאוחר יותר קבלה השלכה זו משמעות של הגנה בפני יצר הרע עם הרס"ג והארי ז"ל. רבים מהמתעטפים מכסים את שפתיהם בעטיפה היום יומית בשפת הטלית מעל הראש כמו הוראת הבן איש חי ולפי השו"ע של הרב שניאור זלמן, או מהסנטר בעטיפה שמורה עליו הגר"ע יוסף. לכן האם אין בכל זאת מקום להוסיף תודעה לציבור שישנו את צורת העטיפה בשבת כדי לא לכסות את השפתיים?
האם "האדיקות של הגרע יוסף למנהג אבות" כאן לא סותרת את "חזון עובדיה" הדורשת מתושבי ארץ ישראל לנטוש מנהגי אבות ולאמץ את שיטת מרן הרב יוסף קארו, המרא דאתרא? הגר"ע יוסף חורג כאן מהכלל שיש לפסוק כמו הבית יוסף, כנראה להתחשב בקושי שיש לבני עדות המזרח לשנות מנהג אבות שראו בעיניהם דורות רבים (שארית יוסף). היות ועטיפת הגוף היא עיקר קיום הברכה, ושיטת הגר"ע יוסף מורה להתרחק מכל ספק ברכה לבטלה, מדוע לא יוסיפו את כיסוי הגוף בהתחלת העטיפה?

תשובה: 

כבר השבתי בעבר, שהגר"ע יוסף חשש לחומרא, בניגוד לב"י. ולכן המליץ להתעטף במה שהם סבורים שהוא עיטוף הישמעאלים. מאידך גם עיטוף הגוף, הוא דבר רצוי, ואנו נוהגים בו. אבל גם מי שמכסה ראשו ולא גופו, אינו מברך ברכה לבטלה, כמו גם המכסה ראשו וגופו, והטלית כבר לא על ראשו, אינו צריך לחזור ולברך.

תאריך: 
08/11/10 ל' חשון התשע"א
תגיות: 
x

Audio Playlist