עשירי לטבת.
לק"י
לכבוד הרב שלום
בעניין עשירי בטבת שחל ביום ו הקרוב
מה וכיצד מנהגנו לפי רבנו
בברכת שלום על ישראל
צום י' בטבת ביום ו' - עיין דברי מארי תעניות ה, ד, אות י' עמ' תתח, קוראים שיה"ש וחמשת המזמורים כנהוג. מניחים תפילין, קוראים בתורה ויחל, מתפללים מנחה, חולצים תפילין (מיד אחרי מנחה, אין להמתין עד לק"ש), ומתחילין קבלת שבת כנהוג. ואת הקידוש והאוכל, מיד, אחרי צאת הכוכבים, לא לפני, ולא אחרי.
תכנים לקריאה נוספת
ראה את רבו תוך כדי נהיגה ברכב, האם חייב לעצור ולעמוד ע"מ לכבדו?
נאמר בברייתא: "אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים..", מדוע לא הזכיר זאת הרמב"ם בפסקיו?
האם ישנה הגבלה לכיבודים דווקא בפתח הראוי למזוזה או מקום שאינו מכובד או במקום הסכנה?
כאשר עפ"י כללי התעבורה ישנה זכות קדימה לתלמיד על הרב, האם יכול התלמיד לוותר על זכותו לטובת רבו?
איזו בקיאות נדרשת כדי לפסוק לעצמך הלכה למעשה מתוך הסוגיה?
אחר שמצינו ברבנו שחולק על הגאונים בכמה מקומות וא"כ יכול ומחויב כל מעיין בסוגיא לילך אחרי מסקנותיו, שאלתי לרב האם קודם צריך מעיין זה להיות בקי בכל התלמוד ורק אחרי כן יוציא מסקנות למעשה ועד אז מחויב הוא להוראות רבו
או שמא אין צורך בבקיאות זו ואין לחכם אלא מה שעיניו רואות?
תודה לרב שליטא
השבת אבידה
שלום, אני מתנדבת במד"א ומצאתי וסט שהיה במשך שבועיים על כסא במטבח. תליתי שלטים של השבת אבידה אבל אף אחד לא פנה אלי {כבר חודש ימים}. בנתיים כבר הורידו את השלטים.שאלתי היא האם אני צריכה לתלות שוב את השלטים? האם מותר לי כבר להתשמש באיבדה ובמידה ויפנו אלי להחזירה או שמה אני צריכה לשמור את האבידה בצד ולא לעשות בה שימוש.
בתודה מראש, אור.
חיוב לימוד תורה של בעל בית
שלום עליך מארי,
אשמח לדעת באיזה סוג לימוד בעל בית מחוייב לקבוע עתיו (במידה ויש לו כ-3 שעות לערך)?
האם בהלכה, אמונה ומוסר?
שמא יעסוק רק בתלמוד שכולל הרבה מהם?
או בכלל יתעסק רק בסוג הלימוד שלבו חפץ?
תודה רבה מאוד,
ישגה שלומך
הקטן
מה הדין לגבי צלחת שהושארה בחוץ ונגע בה או שאכל ממנה חתול האם אפשר להמשיך להשתמש בה או לא?
מה הדין לגבי צלחת שהושארה בחוץ ונגע בה או שאכל ממנה חתול האם אפשר להמשיך להשתמש בה או לא?
משאל עם על הסדרים מדיניים והפקרת שטחים, היש להלכה עמדה בענין?
האם המנדט שניתן לנבחרי הציבור כולל גם נושאים שלא היו על סדר היום הציבורי בעת בחירתם?
היש לתת עדיפות לדעתם של נבחרי הציבור על הציבור גם בשאלות שנויות במחלוקת בגלל מומחיותם וידיעתם?
באלו נסיבות יחודיות, מן הראוי, לבצע משאל עם ועל מה יש להקפיד בעריכתו במיוחד כשהשאלה נוגעת לעם היהודי?
המוגבל בתנועותיו, האם מותר לעשות מסאז' בשבת?
האם בגלל שטיפול מעין זה נכלל בהגדרת רפוי, יאסר בגלל גזירת "שחיקת סמנים"?
חולה שאין בו סכנה לא נכלל בגזירת חכמים, האם כולל גם מי שנזקק לפעילויות עיסוי והתעמלות קלה?
היש להתחשב לאיסור או להיתר במצבו של החולה וברמת ההתעמלות או פעילות העיסוי?
התייחסות לתגובתותי בהלכה
שלחתי תגובות לפניות שהיו בתאריך י` אלול
א. כותרת "אורח חיים" סעיף 6 בענין מסייע בידי עוברי עבירה
ב. בענין החמרתו שלא לטעום כלום קודם התפילה אם אחר עלות השחר.
ג. בענין נטילת ידים אחר בית הכסא ולפני הסעודה
ד. בענין שיורי מאכל של אשתו כשהיא נידה.
היות והתגובות נוגעות להלכה לקולא ולחומרא תמהני מדוע לא זכו לפרסום או להתייחסות.
כתיבה וחתימה טובה
שתי שאלות
1. בנוגע לצום ט' באב: אשתי בהריון בחודש חמישי. בהריונות קודמים בשעות האחרונות של הצום היתה לה חולשה גדולה, ורעידות. פעם אחת היה דימום, שניתן אולי לשייכו לצום. האם ניתן הלכתית להקל בדרך כלשהי? 2. קראתי הלכה בקצש"ע שמזוזה בחדר שינה צריכה שני כיסויים. כיצד עושים? תודה