חזק וברוך. ושכינת ה' מקבילה פניך בברכת ברוך הבא לחברת בני ה'.
כגר, הינך חייב בדין התלמודי, דין זה בדרך כלל בא לידי במשנה תורה להרמב"ם, ואף שיש עניניים שבהם פוסקי הלכה חולקים עליו, אבל משנתו סדורה ומקיפה את כל התורה כולה. ובדברי גדולי עולם שחלקו עליו, יש עירוב בין הלכה ומנהג, ולא תמיד התלמיד המתחיל מבחין ביניהם. מלבד שבד"כ אין להם ספרים שיטתיים סדורים וערוכים ומקיפים את כל התורה כולה.
א. לפי עיקר הדין יש להמתין בין אכילת בשר לאכילת חלב בין סעודה לסעודה, אליבא דהרמב"ם, כשש שעות, ולפי בעלי מחלוקתו, אין הדבר תלוי בזמן, אלא סיום מוחלט של הסעודה הבשרית וברכה, ואח"כ סעודה חלבית. לפי דעה זו ההבחנה בין אכילת בשר לאכילת חלב, היא תלויה במנהגים, כל זה באכילת בשר בהמה. אבל באכילת בשר עוף יש אומרים שההמתנה גם להרמב"ם היא מנהג, ולא מעיקר הדין, וי"א שהיא חלק מן הגזירה של חכמים, ולא חילקו בין עוף לבשר.
אם תשתייך לקהילה טובה של יראי שמים אשר קובעים עתים לתורה ולתפילה ולמעשים טובים נהג כמנהגיהם.
ב-ד. אליבא דאמת שיש להקל בנגיעה באימא, גם אימא ביולוגית גויה. ואולי יש להקפיד בעניין זה מפני כבוד הבריות, ומפני דרכי שלום. אולם חלק בלתי נפרד מן הגירות האמיתית היא התנתקות מאבא ואמא שעדיין אדוקים בגויותם, במיוחד כשתזכה ויהיו לך ילדים, הרי קשרי חיבה בינך ובין הוריך, ובין צאצאיך אליהם, עלול לפגוע באמונתם ובדתם. לכן השתדל להימנע אבל בחכמה ובתבונה.
ה. לשיטת הרמב"ם - לא. לשיטת השו"ע - מותר כל דבר מוצק שכבר התבשל מע"ש, כל צורכו, ורק מחממים אותו בשבת על גבי הפלטה.
ו. מוסיקה לועזית שאין בה ניבול פה, ולא ליצנות, ולא אלימות, אלא דברי חכמה ותרבות, מותר.
ז. מצד הדין אין חובה לעלות לקברי מתים, גם לא של הורים, ורק מכח מנהג, לאלו שנהגו, עולים לקברי אבות.
ולכן אם העלייה לקבר היא כדי להיכנע ולראות מהו סוף האדם, וכך לחזור בתשובה ולהידבק בצור העולמים, מותר אפילו לבית הקברות של גויים, כמו בימי התעניות על הבצורת.
ואם העלייה לקבר נועדה כדי לכבד את הנפטר, אין מקום לעלות לקברי גויים.
ח. הטלביזיה היא מכשיר טכנולוגי רב ערך, הבעיה בטלביזיה היא תכניות המוקרנות בטלביזיה ובשל בזה עינינו רואות ולא זר, שהרוב המכריע של התכניות אינו נקי מגילוי עריות ושפ"ד, ליצנות, רכילות ולשון הרע, והוצאת דיבה ועוד כל מיני מרעין בישין, ואידך זיל גמור.