נשיאת תינוק בשבת
שאלה
שלום כבוד הרב,
רבינו כתב בהלכות שבת, פרק 18:
טז. המוציא בהמה חיה ועוף אע"פ שהן חיים חייב. אבל אדם חי אינו משאוי. ואם היה כפות או חולה המוציא אותו חייב. והאשה מדדה את בנה בזמן שנוטל אחת ומניח אחת:
יז. המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום הכיס שאין הכיס טפילה לתינוק. אבל אם הוציא את הגדול אע"פ שהוא מלובש בכליו וטבעותיו בידו פטור. שהכל טפילה לו. היו כליו מקופלין על כתיפו הנושא אותו חייב:
יז. המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום הכיס שאין הכיס טפילה לתינוק. אבל אם הוציא את הגדול אע"פ שהוא מלובש בכליו וטבעותיו בידו פטור. שהכל טפילה לו. היו כליו מקופלין על כתיפו הנושא אותו חייב:
בהלכה טז אומר רבינו שאדם חי אינו משאוי ומוציא מכלל זה רק את הכפות והחולה. רבינו לא ציין שתינוק נחשב משאוי.
בהלכה יז אומר רבינו שמי שמוציא תינוק עם כיס חייב משום הכיס. משתמע מדבריו שנשיאת התינוק לבד אינה אסורה.
האם לא ניתן לטעון שלפי פשט דברי רבינו מותר לשאת תינוק בשבת גם ללא עירוב?
בברכה
תשובה
כבר כתב שו"ת המהרלב"ח, נט, שכוונת רבינו בהלכה יז, בתינוק מידדה, ולא נגרר, שלפי הלכה טז, הוא כבר בבחינת החי נושא את עצמו, אלא שלמרות כל זאת, כיס התלוי בצוארו, אינו טפל לתינוק, וחייב על הכיס, אע"פ שאינו חייב על התינוק.
ומינה שאסור לשאת תינוק שאינו מידדה, ברה"ר בשבת.