בס"ד
שלום וברכה כבוד הרב.
במסגרת פרוייקט "אמץ חלל" בו מאומצים חללי "נצר אחרון" (ניצולי שואה שכל משפחתם נספתה בשואה והם השריד האחרון ממשפחתם) שנפלו במערכות ישראל, אימצתי חלל.
הדבר עורר מספר שאלות:
א. האם מותר לי לומר עליו קדיש? (כאמור, אין לי כל קשר משפחתי אליו, אך אין מי שיאמר עליו קדיש ומעולם לא נאמר עליו.
ב. במידה וכן, איזה קדיש? האם קדיש דעתיד (קדיש יתום) או קדיש אחר?
ג. שוב, ובמידה וכן, מתי? ביום הפטירה? פעם ביום?
ד. בעת שאני מתפלל במניין של אחינו בני ספרד/אשכנז, קדיש היתום שלהם אינו קדיש דעתיד. במידה ומותר לי לומר קדיש, האם ראוי לומר איתם את הנוסח שלהם (וכלל אצבע בתפילה במניין לא תימני - האם ראוי ל"נהוג כמנהג המקום" או כמנהג אבותינו?)
בתודה ובברכה,
ינון.
אמירת הקדיש אינה על הנפטר. ומנהגנו לומר קדיש דעתיד לחדתא. אחרי אמירת לימוד תורה מתורה שבעל פה, וכן תעשה, ושם ה' יתקדש בכך, וזו זכות גדולה לכלל ישראל, שנועדו לקדש שם ה'.
כשאתה נמצא אצל אחינו הספרדים או האשכנזים, ויש מי שאומר קדיש, אל תאמר עמו, ואם אין, תוכל לומר הקדיש בנוסח שלהם, לפי מנהגם.
