האם מעשה שחוזר על עצמו כמוהו כנדר?
שאלה
לק"י
שלום כבוד הרב,
בהלכות נדרים, פרק ב', הלכה א' כתב רבנו: "אין הנודר נאסר בדבר שאסר על עצמו, עד שיוציא בשפתיו ויהיה פיו וליבו שווין". משמע מדברי רבנו שעל מנת שיתחייב אדם בנדר עליו לקבל על עצמו את הנדר בדיבור.
פוסקים רבים רואים במעשה שחזר על עצמו שלוש פעמים כעין קבלת נדר וכן מנהג שאדם נוהג בו כקבלת נדר. במקרים אלו אם רוצה האדם לשנות יש שיחייבוהו בהתרת נדרים.
מה דעת רבנו בנושא? האם יכול אדם להתחייב בנדר בלי שנדר בדיבור? האם קיימת מגבלה, אליבה דרבינו, למי שרוצה לשנות ממעשה שהיה רגיל לעשות או ממנהג שנהגו אבותיו?
בברכה,
רפאל
תשובה
לפי רבינו, אין זה נדר, ובמידה וההנהגה היא טובה, טוב שיתמיד בה, אך אינו זקוק להתרת נדרים, כי מעולם לא קיבל על עצמו בפיו לנהוג כן, אלא הוא נוהג ככל שיוכל לנהוג.