דילוג לתוכן העיקרי

קדושת שביעית בגבולות עולי מצרים ועולי בבל

שאלה

שלום מארי,
במקומות רבים מוזכרים ההבדלים בדיני השביעית בין גבולות עולי מצרים
לבין גבולות עולי בבל, כאשר האזורים שעולי בבל לא כבשו לא נתקדשו
(גוש קטיף, הערבה הדרומית ועוד).
שאלתי היא, האם היום לאחר שעם ישראל חזר לארצו ויש לנו ריבונות יהודית
בארצנו, האין זה מחובתינו לקדש את כל השטחים שבשליטה ובריבונות יהודית?
האם עליית עזרא ונחמיה הייתה יותר מפוארת מהעליות של קום המדינה?
הרי ידוע שאותם עולים ששבו לארץ בעליית עזרא ונחמיה היו מדלת העם ומבחינה רוחנית לא היו
בפסגה (עד כדי כך שהיו צריכים לגרש את נשותיהם הנכריות), וידוע גם שבית המקדש לא קם מיד לאחר מכן
ויתר על כן השלטון היהודי היה תחת שלטון גדול יותר (פרסים, יוונים, רומאים)
האם לא נכון שנקדש את אותם אדמות? הרי היום יש לנו שלטון יהודי עצמאי וברוך ה' יש לנו
עולם תורה והלכה ענף מאוד עם רבבות תלמידים ורבנים.
רבנו הביא בהלכה שעולי בבל קדשו לדורות ועולי מצרים קדשו לשעה, מדוע?
מה ההבדל בין שתי העלייות?
ושוב מדוע אנו לא מכילים את קדושת הארץ על אותם שטחים?

בתודה ובברכת התורה
נוגן צברי

תשובה

עליך לדעת, שאע"פ שאנו שמחים ומודים לה', שהשיב אותנו לארצנו, וסייע ומסייע בידינו לנצח את אויבינו, ולשכון בארצנו, ולייסד את מדינתנו, עדיין אין אנו מתנהלים כעם ששב לארצו, כדי לגאול את ארצו, ולחיות בה כעם ה', בארץ ה', עפ"י תורת ה'.