עליך לדעת, שאע"פ שאנו שמחים ומודים לה', שהשיב אותנו לארצנו, וסייע ומסייע בידינו לנצח את אויבינו, ולשכון בארצנו, ולייסד את מדינתנו, עדיין אין אנו מתנהלים כעם ששב לארצו, כדי לגאול את ארצו, ולחיות בה כעם ה', בארץ ה', עפ"י תורת ה'. אלא שיבתנו לארצנו, הובלה בעיקרה, ע"י מנהגים שאינם מחוברים לתורת ה', ויש מי מהם, שאפילו מנוכרים ממנה, והציונות לדידם, היא בעיקרה הקמת מדינת מקלט לעם ישראל, אמנם בארצנו ההיסטורית, אבל אין מנהיגים אלו רואים את מפעל הציונות ושיבת עמנו לארץ הקודש, וייסוד המדינה בתהליך הגשמת חזון נביאי ישראל, בשונה מעולי בית שני, הללו, לפי הנהגת מנהיגיהם המדיניים והרוחניים, ובראשם עזרא ונחמיה, ראו בתהליך השיבה הגשמת חזון הנביאים, ושמו להם כיעד לבנות בית שני, ובנו אותו.

ואילו בימינו, אף שב"ה זכינו ושבו מיליוני יהודים לארץ הקודש, נהפוך הוא. הס מלהזכיר, ולא רק בגלל הקושי המעשי, הבינלאומי, אלא בגלל שטרם השלימו מנהיגי המדינה עם החזון שתקום בארץ הקודש מדינת ישראל עפ"י התורה.

ולכן אפילו במלחמותינו בימינו מלחמת השחרור, מלחמת סיני, ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, ועוד מלחמות עד אין מספר, אין אף אחת מהן מלחמת כיבוש לגאולת ארצנו, אלא רק מלחמת מגן. ואדרבה, מתנהל מאבק פנימי עז מאוד, להשיב את יהודה והשומרון והגולן, לאויבים.

בנסיבות כאלה לא שייך לקדש את שטחי ארצנו, שה' סייענו, לגאול אותם וצריכים אנו להתפלל לה' שיערה עלינו רוחו ממרומים, באופן שעמנו, ומנהיגים ישובו אל כור מחצבתם, ויבינו, שהם אינם ככל העמים, אלא ייחודם וייעודם להיות עם ה', שאמור להיות בארץ ה', ולהתנהל עפ"י תורת ה', ולשאוף ע"י סיעתא דשמיא, להגיע לימות המשיח, ולראות בבניין בית שלישי שלא ייחרב לעולם.

אז, וכנראה רק אז, תחזור ותתקדש כל ארץ ישראל כארץ הקודש, ואפילו מעבר לגבולות שהיו בעבר, אלא כגבולות שהובטחו לנו ע"י אבינו שבשמים, לימות המשיח.