מועד סעודת מצוה ב -30 לפטירה
אימי נקברה ביום ג' יד' בשבט (3/2/15) (נפטרה יום קודם) לכן יום השלושים יוצא בתענית אסתר יג' באדר. אני מבין שביום התענית נעלה לקברה (גילוי מצבה) שאלתי היא האם לעשות את התפילה וסעודת מצוה ערב קודם ביום ג' יג' באדר הגם שמדובר בערב צום תענית אסתר שכן התענית מתחילה רק מבוקר יום רביעי. לעשות ביום ד' בערב זה בעייתי כי יש קריאת מגילה וזה ערב חג פורים.
נכון. ערב לפני כן.
תכנים לקריאה נוספת
אבלות
מה דין האבלות על אביו לאחר השלושים בעיקר בנושא תספורת? תודה ובשורות טובות
אבלות שלושים
האם מותר לאבל על אחות להשתתף בשבת חתן בר מצוה בתוך שלושים ימי האבל ? ואם יש הבדל אם החתן יסיים מסכת באותה שבת או לא?
הקמת מצבה
שלום לכבוד הרב שמעתי את שיעורך באתר נצח ישראל בנוגע להקמת מצבה. מחילה מכבוד הרב אך יש לי קושי, חילקתי בין מצבה לזכר מקרה מסויים כמו שהחילונים עושים שזה אסור לבין מצבה על קבר צדיק שזה מותר מהסיבה שהצדיק הוא העיקר ולא המצבה, אך יש כאן קושי, גם אצל המצבות של החילונים המקרה הוא העיקר ולא המצבה. כלומר, זה שהחיילים נהרגו זה המקרה ובגללו מתקבצים ליד המצבה שבנו לכבודם ממש כמו שבאים למצבה של צדיק שבנו לכבודו. האם הרב יכול לפתור לי את הקושי?
מנהגים בבית הקברות
שלום לרב לצערי לא מזמן נוכחתי בלוויה ובאזכרה לאחד מקרובי עולה מתימן. בזמן הלויה חלק מהתימנים סובבו סביב הנפטר 7 פעמים וחלק מהתימנים לא. בזמן האזכרה בסוף השבעה ובשלושים בזמן עזיבת בית הקברות, חלק הקפידו לרחוץ ידיים ונזהרו שלא לנגב ידיים וחלק לא הקפידו בכך. מדיבורים ששמעתי התרשמתי שאלה שנמנעו מלהקיף ומלרחוץ ידיים נהגו כך עקרונית. אשמח אם כבוד הרב יסביר מדוע ישנה מחלוקת בתוך העדה התימנית בנושאים האלה למען אדע איזו הדרך אלך בה.
תודה רבה ויישר כוחך.
אזכרה שנה לאב שנפטר
אנו בתום השנה של אבא ורצינו לברר מה דעתו של הרב שכן מבין שזה בעיקר מנהגים ואין הלכה ברורה בנושא.
אבא נפטר ב יא טבת (כ 1 שעה לאחר כניסת השבת), נקבר ב יב טבת לאחר צאת שבת (לקראת חצות),
1. מה הנוהג לגבי הפסקת קדיש טרם תום השנה.
2. מתי יש לקיים את האזכרה, ומה היא כוללת?
היש לאסור תגלחת הזקן, גזיזת צפרניים ותספורת נשים בימי "בין המצרים"?
האם נועדו ימים אלו לחשבון נפש והכנעה או ימי אבל על החורבן המחייבים הנהגות כאבלים כולל האיסורים דלעיל?
האם חלות האיסורים הנ"ל מוגבלת רק לשבוע שחל בו ט' באב או גם לתקופה מר"ח אב ואולי לכל שלש השבועות?
היש לסמוך בנדון על עדות ראיה על הנהגות של קהילות מסוימות?
ימים שבין ר"ח סיוון ועד י"ב בחודש, האם מותרים בהספד?
האם רשאים לבטל מצוות עשה דרבנן להספיד אנשים כשרים גם בזמנים שלא נכללו בימים שמנו חז"ל?
מהו כוחו של מנהג אי אמירת תחנון בימים מסוימים לבטל אמירת הספדים באותם ימים?
המחמירים ונמנעים מהספד בימים אלו, האם כהוגן הם עושים?
נפטרו לעולמם 3 נשים כשרות בהפרש של שבוע זו אחר זו, האם יש מקום בנסיבות אלו לגזור תענית?
באלו נסיבות ובאלו תנאים נחשבים פטירות אנשי העיר כמגיפה המחייבת גזירת תענית?
כיצד, אם כן, יש על המשפחה ועל הקהילה להתייחס לארוע של פטירת אותן הנשים?
קדיש דרבנן(יתום)
עד מתי אומר אבל על אביו או אימו קדיש לפי רבינו,או מנהג תימן ?