יש הבדל גדול. ג' רפויה היגויה בחיך. ר' היגויה בלשון.

מי שקשה לו ליישם את החילוק, עליו ללמוד ולהתאמן, ואין דבר העומד בפני הרצון.

ומי שטרם התאמן, יש לו עלגות מסוימת.

ובימינו, שהולכים ומתרבים העילגים, לא רק בזאת, אלא באות עין, שהיא מקור היש והאור, הופכת להיות אין.

וכן האות חי"ת הופכת להיות כא"ף, והמחר הופך להיות מכר, אף שלא מכר מאומה.

וכן על זו הדרך.

אנו מעודדים שיתאמנו להגות כהלכה, אך אין אנו פוסלים, הן מפאת רביויים והן מהחשש שנבריחם.