נוסח הברכות
שלום וברכה
אם לפני עזרא ובית דינו לא היה נוסח אחיד לתפילה ואח"כ בזמן עזרא ובית דינו קבעו נוסח ברכות ותפילות
1] מה כוח ב"ד אחר עזרא שיכול לשנות את אשר קבעו ראשונים
באופן עקרוני, אף בי"ד שלאחר עזרא לא שינה הנוסח של עזרא. אלא שבגלל הגלות הארורה, בכל התפוצות התבל יש ונוצרו אי אלו הבדלים במסורות.
אך ב"ה רב השווה על השונה, חרף קללת הגלות הממושכת.
וכמו כן, יש וחכמי אשכנז ניסחו ברכות חדשות, ויש מחכמי אשכנז או גם ספרד, שילבו פיוטים בתפילות ובברכות.
דברים שהרמב:ם התנגד להם בתקיפות.
תכנים לקריאה נוספת
עמידה בתפילה במקומות שונים
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=73861 בהמשך לתשובתך לעיל,
רציתי לשאול את הרב -
1. אני אשכנזי ומתפלל בבית כנסת אשכנזי. הרוב הגדול בציבור לא עומדים בשעת קריאת התורה. האם עלי לנהוג כמוהם או להמשיך במנהגי לעמוד?
2. יוצא לי להתפלל בבתי כנסיות של ספרדים ותימנים והם יושבים בקדיש. האם עלי לנהוג כמנהג המקום או לעמוד? אני מרגיש שזה יפריע לי מאוד לא לעמוד, גם בקדיש, גם בקריאת התורה.
מהלכות תפילה
1. כתב הרמב"ם לברך מיד והוא על מיטתו אלהי נשמה וכו' ורק אחר כך יחבוש מצנפת או כובע ויברך עוטר ישראל בתפארה. האם את הברכות הראשונות יברך ללא כיפה?
2. אדם ששהה בבית הכסא ושמע שם את קול התרנגול, האם יברך בצאתו?
3. מדוע אין אומרים היום "התכבדו מכובדים" וכו'? האם ראוי להתחיל לומר זאת?
האם ראוי להתפלל מוסף בלחש ובחזרה כשהציבור מקשיב לשליח הציבור?
האם מומלץ\ראוי להתפלל מוסף עם חזרה גם כשאין דיבורים במהלך החזרה של תפילת מוסף? מהי ההנהגה הראויה?
תפילה
האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.
נפילת פנים בין השמשות- מותר או אסור?
מדוע הזכיר הרמב"ם בהלכה "ויש יחידים שנופלים ע"פ בערבית" והרי הלכה נקבעת בד"כ עפ"י רוב ואין לחוש ליחידים?
למנהג האוסרים נפילת פנים בערבית, כיצד מתיישב עם נפילת פנים בסליחות שלפני עלות השחר?
באילו נסיבות לפי מהרי"ץ אין נופלים על פניהם בתפילת המנחה?
צירוף למניין
לק"י
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
א. דין צירוף למניין שתשעה מהצבור עומדים בעזרת הגברים שבבית הכנסת והעשירי בעזרת הנשים כדוגמת בית כנסת הרמב"ם בקרית אונו, האם כיון שהוא נמצא עימם באותו בניין ורואה אותם והם אותו מצטרף או שמא חלק לעצמו רשות אחרת ואינו מצטרף?
ב. בדין חצר גדולה וחצר קטנה שנפרצה המובאת להלכה ברמב"ם בהלכות תפלה פרק ח, האם דין זה בדווקא שנפרצה לאחר בנייתה או שמא הדין הוא גם שנבנתה כך מלכתחלה ולא נפרצה כלל ועיקר?
דין קריאת שמע ביחיד ותפילה בציבור
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."
א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)
ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?
כללי דקדוק המתנגשים.
שלום למארי רצון. כיצד קוראים מילה שפועלים בה שני כללים המתנגשים אחד עם השני. לדוגמא: המילה "תשכחינון" בתרגום (הפטרת לך לך פס' יב) תחת ה"ש" יש שוא, תחת ה"כ" יש שוא, תחת ה"ח" יש חירק. כיצד יש להגות את ה"כ"?
א. האם יש להגותה כפתח קל מצד שני שואים רצופים?
ב. האם יש להגותה כחירק קל מצד שוא שלפני אות גרונית המקבלת את ניקודה של האות הגרונית ?