דקדוק

אני נוהגת לומר בבוקר את ברכות השחר. לאחר מכן אני קוראת תפילת שמע עד אמת. פעם נהגתי לומר עד גאל ישראל אבל אמרו לי שזה לא בסדר בלי תפילת שמונה עשרה. מה הנכון? עלי לציין כי לא תמיד אני מספיקה לקרוא בזמן ועל פי רוב קצת מאוחר (כיום בסביבות שבע וחצי בבוקר ובשבת רק בתשע וחצי בבוקר). כמו כן אני משתדלת להתפלל עוד תפילה אחת (מנחה או ערבית) אבל לא תמיד יוצא לי. כמו כן בתפילת שמונה עשרה אני מתחילה ברגל שמאל ובכל פסיעה אומרת ה' שפתי וכו' זה בסדר?:

לק"י יורינו רבינו:
א. בהמשך לשאלתי (בנושא: טעמים): האם "ברכו" היא ברכה ככל הברכות? הרי אינה דומה לשאר הברכות?
ב. לפי דעת הרמב"ם בהל' תפילין ס"ת ומזוזה (ומארי שם) יוצא שכיום אין מי שיש לו מזוזה כשרה (וכן תפילין וס"ת) שכן צריך שתהיה מגויל? (וכן יש עוד מס' בעיות) מה הפתרון להולכים בשיטתו? האם יוצאים י"ח בדיעבד?
ג. מי שהוזמן לומר קדיש ועלינו לשבח במקום שנוהגים לומר "ברכו" לפני "עלינו לשבח" (והוא נוהג כהרמב"ם בזה)- כיצד ינהג? בברכה.

1. בבית הכנסת בו אני מתפלל (נוסח בלדי) הוחלט לאחר הרבה שנים כי בשבת לאחר "מלכא דעלמא" לא יינתן מי שבירך לכל מי שחפץ בכך אלא מי שבירך אחד לכל התורמים מיד לאחר מכירת המוסף והפרק כדי לחסוך בזמן ואולי גם בעוונותינו למנוע דיבורים מיותרים...... האם זה מקובל ותקין בקהילתינו?
2. האם מותר לילד (לפני בר מצווה) לומר בר יוחאי או קריאת הפרק?

שלום עליך מו"ר, ראיתי בכמה מקומות לאחר לימוד, וכן שמעתי שגם בבית מדרשך, לאחר הלכה יומית, אומרים "רבי חנניא..." ולאחר מכן אומרים קדיש דעתיד. שאלתי היא, מדוע אנו נצרכים למשנה זו, הרי אם עסקנו בתורה שבע"פ עשרה גוברין כבר הוצרכנו לאמירת קדיש דעתיד, ואין צורך לאמירת משנה זו, לכאורה. אם כן, מה עניין אמירתה?
תודה רבה

שלום כבוד הרב במקום העבודה שלי ישנו מנין של אשכנזים וספרדים. לפעמים עולה שליח ציבור בחור אשכנזי שלא אומר תחנון לאחר שמונה עשרה ומיד מתחיל קדיש. במידה ולא מתאפשר להגיע למנין אחר, כיצד עלי לנהוג? בשורות טובות

שאלה לי אליכם אבי טוען שאסור לקרוא תהילים בערב אני חיפשתי בספרי הלכות ולא מצאתי תשובה לשאלה זו האם מותר לקרוא תהילים בערב בפרט ובערב שבת בכלל?
בתודה ספיר ריימונד

אדם המתפלל שמו"ע ולפניו יושב אדם שאוחז בשמע והציבור אוחז בתפילת שמע מה עליו לעשות? (המתפלל שמע)