נידה
יש לי כמה שאלות בנושא נידה, אבל אני חייב להסביר הרקע שלי: אני בעל תשובה ממשפחה תימני אבל כל המשפחה שלי (דודים ובן דודים וכו׳) חילוני ואישתי גיורת. עכשיו אני לומד הלכות נידה במשך הלימודים לרבנות וראיתי מרב קפאח בהערותיו על המשנ״ת שיש כמה דברים שונים לתימנים. אז יש לי שתי שאילות:
1. האם יכול בדיעבד לסמוך על המנהג שכמה שיש לכמה משפחות לעשות בדיקה רק בקינוח בלבד? האם זה גם מועיל להפסיק טהרה (ג״כ בדיעבד)? אם אתה אומר שלא נוח לך לסמוך על זה אפילו בדיעבד, האם זה יכול להיות צד להקל אם, לדוגמא, יש עוד כמה צדים? או אם זה שעת דחק או כדומה?
2. הרב רצאבי בשולחן ערוך המקוצר שלו ובבארות יצחק שלו טוען שהמנהג בתימן היה שהן שמים בד לבן בלבנים שלהן. שאלתי קרוב משפחה רחוק שיש לי קצת קשר (ואני מדגיש שזה ממש קצת ולכן אני לא יכול כמעט לדבר איתו עוד פעם) על הענין הזה והוא אומר שנשותינו לובשים לבנים צבעונים. אחר שראתי את מש״כ הרב רצאבי חשבתי שיכול להיות שנשים טועים בדורות האחרונות ואז הפך מנהג ללבוש לבנים צבעונים. א) האם מנהג יכול להפוך כשדור טועה לפני כמה דורות או שנים? ב) מה אתה חושב על העניין הזה? הלא רמב״ם אומר שיכולים ללבוש לבנים צבעונים?
יקירי, בדיקת מנהג אבותינו בתימן בתחום הצנוע הזה היתה מאז ומתמיד בעייתית, כל שכן בזמן הזה שחלפו עשרות שנים מאז שעלות אבותינו מתימן, והנשים הזקנות, כבר אינן בין החיים. ולכן יש לנו מקורות שונים, שהיו שחקרו, כל אחד ובדרכו, ומסרו את התוצאות, ולא תמיד התוצאות שוות. ואני גם מניח שהיו מנהגים שונים במחוזות השונים, משום כך, בנסיבות קיימות, אין לנו במקרים כאלה אלא להסתייע בדברי רבינו, שלכל הדעות הוא מרא דאתרא של יהודי תימן. נחלקו הדעות ביחס למקורו של מרן, לצדו של רבינו, ומאחר וכבר היום פשטו המנהגים של מרן השו"ע והאחרונים, ביחס לטיב הבדיקות וכיו"ב, הרי שכל מקרה שמצריך התייחסות מקלה, תידון ע"י מורה הוראה, שישמע ויברר את נסיבות המקרה, ויורה הוראתו.
רוצה לומר, אין לתת הוראה גורפת שבדיעבד, או בשעת הדוחק ניתן להקל, אלא שכל מקרה ידון ע"י מורה הוראה, והוא שיורה לשואלים את ההוראה ההולמת אותם.