שלום לכבוד הרב,
א. יהודי שחי עם גויה והוליד ממנה בן ומבקש עתה לערוך לו ברית מילה מתוך מגמה לגיירו. האם מותר לערוך לו ברית? אם לא, מה הסיבה הרי כך נוהגים עם גוי
ב. הרמב"ם כותב בהלכות ברכות פרק ד הלכה יג כי בשבתות וימים טובים שקובעים סעודה על היין אם ברך על היין שלפני המזון פטר את היין ששותה לאחר המזון, קודם שיברך ברכת המזון. שאלה:1. האם ע"פ הרמב"ם הוא מברך פעמיים
א. לפני הקידוש
ב. באמצע הסעודה אם בא להם יין ואילו לאחר המזון לא יברך
2. האם בימים רגילים הוא יצטרך לברך 3 פעמים :לפני המזון, בתוך המזון ולאחר המזון לפני ברכת המזון.
ג. הרמב"ם בהלכות ברכות פרק א הלכה יא כותב שכל השומע ברכה מתחילתה ועד סופה ונתכוון לצאת בה ידי חובה יצא אע"פ שלא ענה אמן. הגרי"ק מבאר את שיטת רבנו כך, אם שניהם מדאוריתא או שניהם מדרבנן יצא השומע ע"י המברך אע"פ שלא עונה אמן אבל אם אחד משניהם הוא מדרבנן והשני מדאוריתא הרי השומע יוצא רק אם ענה אמן. שאלות:
1. האם לפי הבנה זו רשאי ילד פחות מגיל 13 לברך ולהוציא את אביו או אמו?
2. האם הוא רשאי לקדש בערב שבת ולהוציא את בני ביתו?
3. מה ההבדל מבחינה מהותית בין יצא לכתחילה לבין יצא בדיעבד. הרי בסופו של דבר הוא יצא ידי חובה
בתודה מראש י