דילוג לתוכן העיקרי

נשמה

שאלה

כב' הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א.

תודה על תשובתו בעניין הנשמה. אכן למדתי מהפסוק באיוב ש"חלק אלוה ממעל" אין פירושו חלקיק אלא מלשון נחלה, כמו "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו", וכן מוכח מהמשך הפסוק באיוב "ומה חלק אלוה ממעל, ונחלת שדי ממרומים" שהכוונה לחבל ונחלה הנבחרים של ה', ואין ספק שהמון העם בשם התניא עיוותו את משמעות הפסוק לחלקיק, וזו כפירה רח"ל. שאלתי כעת, אם אנחנו לא חלקיק מהבורא, אז האם חלילה יש מקום פנוי מהבורא? כגון גוף האדם וכל הטבע. במילים אחרות, איך אפשר להסביר שהבורא הוא נמצא בכל מקום אם יש באמת ממשות בבני האדם ובכלל בטבע? ברוך תהיה. ושאלה נוספת, האם אכן המון העם הנ"ל נחשבים בעיני הרמב"ם ואבותינו ככופרים בשגגה? ומה דינם? ברוך תהיה!

תשובה

דברים אלו עמוקים, ויש צורך בלימוד מיוחד הקדמות שונות. אכתוב רק דברים מועטים ולא אבאר אותם:

א. הקב"ה הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו ומלוא כל הארץ כבודו.

ב. אולם אין לו גוףו אין לו דמות הגוף, ולכן הוא לא תופס מקום גשמי.

כשם שהמלאכים הם ישויות שכליות נבדלות, ואינם תופסים מקום גשמי, ומספריהם, אין  משמעותו בשל מקומם הפיסי, אלא בשל מעלתם הרוחנית.