תערובות בהלכה

הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?

האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?

מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?

הזמין אורחים לחצרו הנטועה עצי פירות, מה יעשה על מנת שלא יכשלו באכילת טבל?

באלו נסיבות נחשבת החצר כקובעת למעשר ואז יתחייב הפרשת תרומות ומעשרות טרם אכילת פרותיה?

מהי הדרך המותרת לאכול עראי פרות או ירקות הגדלים בחצר ללא הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות?

מהו הכלל הקובע לגבי כל פרי הנקטף בגינה ולא יכנס להגדרת איסור טבל?

הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?

האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?

היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?

האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?

באילו נסיבות תשתנה ברכת התמד מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל"?

איזהו תמד הנחשב כטבל ומה הסיבה להבדל בדין הפרשת תרומה להפרשת מעשרות מהתמד?

האם ניתן להפריש מעשר מן שמרי היין על התמד או על השיכר (עראק) שהופק מהן?

האם ישתנה הדין כשמדובר במצה מחיטים או קמח הגזולים? האם הדין קשור לכלל: "מצוה הבאה בעבירה"?