קדיש יתום

לכבוד הרב שלום. במחילה מכבוד תורתו, לא הבנתי שהכותרת "אמונה ותפילה" מדברת על נושא ההשתנות בה', לכן לא עיינתי בה לפני ששלחתי לרב את שאלתי. אך בכל זאת עדיין אני לא מבין, אם כל תועלת התפילה זה בכך שהאדם משתנה והגזירה שנגזרה עליו שייכת למעלה אחרת שהיה בה. מה עניין הברכות הספציפיות שאנו מתפללים חונן דעת, ברך עלינו וכו'. ויתרה מזו מדוע בכלל צריך דווקא את התפילה לדברים אלו? הרי לפי הנאמר ישוב אדם בתשובה וממילא תשתנה דרגתו וכל הגזירות השייכות לה.

שלום וברכה
זכור לי שראיתי שאין להזכיר בתפילת הלחש את התואר רב, אלא להתפלל אנא שלח רפואה שלמה לפלוני אלמוני (ללא התואר רב)
והסיבה היא, כמו שאוריה התחייב מיתה כמורד במלכות כשאמר לדוד "ואדוני יואב", כי הוא נתן כבוד ליואב בפי דוד המלך. מכאן שאסור לומר בפני מלך תואר למישהו אחר.

האם לדעת מארי הדבר אכן מחוייב הלכה למעשה?

ברך תהיה לעולם תחיה.

שלום הרב.
כהמשך לשאלה על ברכת הכהנים - אם כך, מהי הכוונה של הגמרא באומרה כי "עיניו כהות"? משמע שיש בהבטה אל הכהנים גריעותא מסוימת? למה?
בתודה...

לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי

לכבוד מארי ערוסי שלום רב
קראתי ברמבם שקדיש דעתיד נאמר אחר תורה שבעל פה מדרש או הגדה
1. למה אומרים קדיש דעתיד אחרי שני מזמורי מזמור לדוד ומשכיל לדוד הרי הם כתובים ולפי הרמבם רק על תורה שבעל פה?
2. למה בליל ראש חודש אין אומרים דעתיד לאחר ברכי נפשי?
3. שמעתי שיש טעם להגיד שני קטעים בדבר שעוסקים ולא אחד ואז להגיד דעתיד (לא מצאתי מקור לזה) והאם זה גם הסיבה שבליל ראש חודש אין אומרים כי יש רק מזמור אחד?

שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?