הוצאת ספר תורה ע''י בחורים במנחה שלשבת
שלום לרב.
לתפילת מנחה שלשבת יש לנו מניין אנשים {במקרה הטוב} כשארבעה מתוכם בחורים {בחורים תורניים אחד לומד בישיבה גדולה והאחרים תלמודיים בישיבה לצעירים}.
2 המבוגרים מתנגדים לבקשתי מהנערים להכין הקריאה ולהוציא ספר תורה מפני שלדעתם ''לא נהוג'' ו ''איני מוכן שילד יברך אותי''.
שאלתי לרב: האם נכון יהיה לתת לבחורים להוציא ספר בכדי שירגישו שותפות לבית הכנסת {אירע כבר שבגלל שמנעו מהם זאת הם ואביהם קמו ויצאו ונותרנו גם ללא מניין}.
האם נכון יהיה כן לשתפם גם ב'הוצאת הספר' ולא רק כמשלימים למניין?
{אגב, זו היתה השקפתו של אמו''ר ועט''ר וזכורני בהיותי טליא בכיתה ח' הייתי מכין ומוציא ספר תורה במנחה}
תודה לרב ונקיים כפי שייפסוק לנו הרב
אבותינו נהגו ששליחי ציבור וחזנים יהיו כאלה שכבר גידלו זקן, ויש שהקפידו, גם שיהיו נשואים.
אולם מציאות אידיאלית זו היתה בתימן, שלא היתה בעיה של מנין, ולא היתה בעיה של יודעים לקרוא בתורה ושל חזנים.
אבל דווקא בארץ הקודש, מצבנו הרוחני והמורשתי - הורע.
לא תמיד יש מנין, כמו הנתונים בשאלה, לא תמיד יש יודעים לקרוא, ולא תמיד יש יודעים להיות חזנים.
ולכן הנני בדעה שבנסיבות אלה כדי לעודד ולחנך ממשיכי שומרי משמרת מורשת אבותינו, שאפשר לאפשר לצעירים להיות חזנים במנחה של שבת, להבדיל מיום שבת שחרית ומוסף.
אני מקווה שהזקנים יבינו מצב זה, ויאמצו דרך זו, שהיא הרע במיעוטו.
ואם חלילה יסרבו, גדול הוא השלום וצריך לשכנע את הורי הנערים, שלא יפרשו.