תפילת שחרית
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב.
שאלתי היא בנוגע לחובת תפילת השחרית החל מאחר סוף שעה רביעית ועד לסוף שעה שישית.
האם אדם שנאנס או שהיה עסוק במצווה, ולא התפלל בזמן תפילה עד שעה רביעית, וכעת לאחר שעה רביעית באפשרותו להתפלל.
אך אין דעתו מכוננת ועוד שכבר היום בשעה זאת תובע את תביעתו, והיום קצר והמלאכה מרובה.
ואין הוא חפץ מחד שתפילתו תהיינה כמאשוי שחפצו לפרוק (ואם תאמר ישבור מידתו ויעשה כחסידים ראשונים, אין בכוחו לעשות בעת זאת, שברגע זה הן דרישות היום
לא ינוחו ולא יניחו לו, והן תנועת נפשו. ואפילו לשעה קלה) ובנוסף אין חפצו שיעשה עסקי היום בחופזה ובהלה, אלא ביישוב הדעת
כיאה לאדם שברצונו לדבוק בהי"ת כפי כוחו, ולקיים "בכל דרכיך דעהו". ועוד שהרבה תקלות באות מחוסר יישוב הדעת והכעס נקל לבוא, ודבריו נעשים באי סדר ודבר גורר דבר.
על כן שאלתי האם בשעות אלו עדיין חובה עליו להתפלל, או שמא יש לומר שגם שיקולים אלו הן שיקולים שנלקחו בקביעת ההלכה כרבי יהודה ויפטרוהו בכגון זה?
ורק אוסיף לצורך חידוד השאלה שעיקר שאלתי איננה מצד שקילת יכולת יישוב הדעת של המתפלל כלשון הרמב"ם "כוונת הלב כיצד? כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה וכו'"
אלא מצד תקנת חז"ל לזמן תפילה.
ולסיום אומר שאינני בטוח כלל שאני שואל אפילו נכון, וייתכן ואני בבחינת "שאינו יודע לשאול" אזיי בבקשה "פתח לו" ותקן שאלתי במקום שנק' ההנחה שלי שגויות ויאירו דבריך.
בתודה ובברכה
שאלתך מושכלת. יישר כוחך.
והתשובה, שבנסיבות אותן אתה מתאר בכשרון, הדבר מסור ללבו של אדם.
ויראת מאלקיך, אני ה', ה' בוחן כליות ולב. הן לגבי האונס שאדם נאנס ולא התפלל שחרית, ואם הוא נקלע לנסיבות אותן תיארת, רשאי הוא שלא להתפלל, ויתפלל אחרי מנחה - תשלומין,
אולם עליו להיזהר, שחלילה, לא יחזור שוב ושוב על מציאות כזו, כי כך היא דרכו של היצר.
כי בנסיבות כאלה, עליו להתפלל שחרית אחרי השעה הרביעית, אע"פ שהיא תפילה שלא בזמנה, ואע"פ שהוא יקלע ללחצים אותם תיארת.
תוכל להאזין להלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.