רכילות ולשון הרע
אני מתגורר בישובי קהילתי במשר עשרות שנים .מטבע הדברים הרכילות ולשון הרע הם מכה שממש בלתי אפשרי למנוע (אני מניח שזה קיים בכל הישובים מן הסוג הזה )לפני שנים הבנתי שבכדי לא לשמוע לשון הרע ורכילות כי קשה לשנות הרגלים מאנשים מבוגרים אני צריך להיות אנטיפאט .אתו דבר גם לגבי הדיבור בבית הכנסת.העובדה היא שמאז שאני "ברוגז" עם זה שיושב לצידי בבית הכנסת איני מדבר בבית הכנסת ואיני שומע לשון הרע .גם ה"ברוגז" שלי עם השכן שממנו בקשתי מספר פעמים להימנע מהנגעים האילו ולא שינה דרכו . מוכיחה שעדיף להיות אנטיפאט .
קל לי עם הדרך הזו . האם זו הדרך הנכונה ..??
דומני שלא ברעש ה', לא בקנאות ה', כפי שה' אמר לאליהו, שנשבר מבני דורו, והתייחס אליהם בתקיפות ובמידה מסוימת בצדק.
אבל זו אינה דרך שמבטיחה הצלחה, כי אלישע נשלח במקום אליהו, שהוא רועה בקר, ויודע כיצד להתנהל בשובה ונחת.
עצתי לך שתדבר עם רב הקהילה או רב היישוב, שיקבע שיעורים בספר חפץ חיים (אני עושה זאת בביה"כ שיבת ציון בקרית אונו),
ובדרך זו דומה שניתן קצת לצמצם את הנגע הרע הזה, שקיים בכל הציבורים, דתיים ולא דתיים, ובכל הדורות.
וה' יהא בעזרך.
תכנים לקריאה נוספת
חיוב מזוזה
שלום כה"ר, מועדים לשמחה אחר בקשת המחילה - במסגרת מעבר דירה, נותרו בידי כמה ספקות בנוגע לפתחים החייבים במזוזה:
1. חדר ארונות - האם חייב במזוזה?
2. מקלט - האם חייב במזוזה?
3. חדר כביסה - האם חייב במזוזה?
4. מטבח שאינו מופרד במשקוף מהסלון אלא הוא המשכו של אותו חלל, האם חייב במזוזה?
5. כניסה למטבח מחדר כביסה - האם חייבת במזוזה?
6. חדר ארונות שבנוי בתוך חדר שינה - האם יש צורך במזוזה מחדר הארונות לחדר השינה? אודה מאוד לרב על תשובתו "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים" בתוך שאר אחב"י אכי"ר ש. משרקי
המתפלל מחוץ לבית הכנסת, האם רשאי להפנות פניו כלפי ירושלים למרות שגבו פונה להיכל?
היש הבדל בדין בין העומד ברחבה שמסביב לביהכ"נ לבין דין המתפלל בבית שאחורי ביהכ"נ?
דין היחס לבתי מזוזה
לאחרונה בדקנו המזוזות בביתנו והחלפנו את בתי המזוזה. ושאלתי היא האם בתי המזוזה צריכים גניזה וכן האם הניילונים שעטפו את הקלף צריכים גם הם גניזה. כי פעם מישהו אמר לי שגם הניילונים צריכים גניזה. ואם כך, ואני מקווה שזה לא יישמע ציני, מה דינם של המסמרים שקיבעו את המזוזה?
טלית בישיבה
שלום לכבוד הרב אני עכשו לומד בשיעור א' בישיבה. ידוע שמנהגנו הוא להתעטף בטלית בכל תפילה אבל זה מוגזם בישיבה. שאלתי את ראש הישיבה שלי האם אני יכול להתעטף בישיבה רק בשבתות בכל התפילה והוא ענה "בודאי שזה הוא מנהג תימן" האם אני רשאי בכל זאת? או שעדיף לא להבדל מהשאר למרות שתכלס מותר?
ת"ח מקלל.
בבית הכנסת בו אני מתפלל, התגלעו חילוקי דעות בין ת"ח שמקובל על חלק מהציבור, לבין שאר הציבור. בעקבות איזו מחלוקת ניסה אחד הגבאים למנוע (לא פיזית) מהת"ח לעלות בערב שבת ולדרוש. הת"ח קם וקילל את הגבאי ואת בני משפחתו וזרעו וכו'. האם ראוי שת"ח ימשיך להיות דורש בביהכנ"ס, וכיצד רואה ההלכה ענין זה לכשעצמו ?
נאמנות
שלום לכת"ר, ראיתי שהרב ענה לשאלה בנושא כהן וגרושה שאין לכבדו כלל ויקר בקהילה דתית. אני מבקש מהרב הכרעה: האם כהן הנ"ל יכול להיות גזבר וקבל כספים ולהוציא כספים של בית הכנסת? מתשובת הרב לא היה ברור.
תודה
תפילין
אני בן 12 ןאני עוד לא מניח תפילין למה אני צריך לכוון באמירת "וקשרתם אותם לאות על ידכם" וכ'ו למה לכוון באמירה זו
מניין בבית האבל או בבית הכנסת — איך מכריעים?
אופן הנחת התפילין
שלום עליך מו"ר,
1. בעניין הנחת התפילין, שמעתי שלוש דרכים באופן הנחתם: הראשונה, לסיים את כל הכריכות כולם, כולל על האצבע האמצעית וסיום הכריכה על כף היד, ורק לאחר מכן לעבור לתפילין של ראש. השניה, לכרוך רק עד כף היד, להניח של ראש, ואחר כך להשלים את שלושת הכריכות באצבע האמצעית וכף היד. השלישית, להדק את התפילין על הקיבורת, להניח את של ראש, ואז להמשיך את שבעת הכריכות סביב הזרוע וכף היד. כיום אני מניח בצורה השניה המוזכרת לעיל, הנפוצה יותר עד כמה שידוע לי. אשמח לדעת מהי הצורה נכונה ביותר לדעת רבינו ולמנהגינו, וכן אם יש טעות באחת מן הצורות הנ"ל.תודה רבה!