לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
אני תלמיד מישיבת שדרות וקיבלתי על עצמי את פסיקתו של הרמב"ם כפי מנהג תימן הקדום, אני משוייך לציבור הדתי לאומי והשקפתי בנויה ע"פ פי תורתו של מרן הרב קוק.
רואה אני ערך גדול בקדושתה של ארץ ישראל ושיבת ישראל לארצו, ולכן אנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות היום שמבטא באופן כל כך ברור את "ראשית צמיחת גאולתינו" ולכן רבים פסקו שצריך לומר הלל ביום זה.
הגאון מארי זצ"ל הורה שלא להגיד הלל ביום העצמאות כיוון שאומר שיש סמכות רק לנביאים לתקן הלל, וכשהיו שואלים אותו מדו בחנוכה אנו אומרים הלל אע"פ שלא נביאים תיקנוהו מארי היה נמנע מלענות והיה נשאר נחוש בדעתו.
הרב חננאל סרי בספר "הלכות המועדים"רצה לומר שהוא חושב שזה לא דומה לחנוכה מאחר שבחנוכה חזרו ישראל לעצמאותם וזכו למקדש בטהרתו.
אך ישנם שני דברים שאינני מצליח להבין:
1. הגמרא בפסחים דף קיז. אומרת "הלל זה מי אמרו....וחכמים אומרים נביאים שבניהם תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן"וממה שאני מבין אין צורך שדווקא נביא יתקן את ההלל אלא הנביאים הגדירו לחכמים מתי אפשר לתקן הלל ולעניות דעתי יום העצמאות מבטא ממש את דברי הגמרא "ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן" ולעני"ד אין הכוונה שהנביאים האחרונים הגדירו להם מתי בידיוק יגידו דהיינו חנוכה אלא זה ניראה כמו הוראה כללית.
2. תשובתו של הרב סרי קשה לי מכיוון שבחנוכה אמנם חזרו לעצמאותם אך לומר שזכו לביה"מ בטהרתו לא ברור לי הרי ביה"מ בתקופת החשמונאים היה במצב ירוד הוא היה במצב של לפני חורבן וגלות לא כמו יום העצמאות שהוא ההפך בדיוק שאנו מסיימים את הגלות הנוראה לעברה של הגאולה הקרבה ובאה ורואים את סימני הגאולה בוהקים יותר מכל זמן אחר.
ולכן פניתי לרב שרואה חשיבות גדולה בשיבת ישראל לארצו שיאיר לי את הדברים לקראת יום העצמאות הקרב ובא.
תלמיד
שיעור ב מישיבת שדרות
לענ"ד מארי רמז שהתקנה של פורים היתה היסוד לחנוכה, אלא שבפורים קריאתה של המגילה היא במקום ההלל. דוק ותשכח.
