האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן שביעית או בשמן תרומה שנטמא כדי לבערם?
האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של ביעור שביעית או תרומה שנטמאת ועל ידי ההדלקה הוא מתבער?
שלום וברכה.
1)מעשר שני, על מה ראוי לפדותו, על כסף של ימינו שאינו בעל ערך מצד עצמו, או על פירות אחרים?
2)עץ שהיה בעציץ שלוש שנים, והועבר אחר כך לאדמה, האם צריך לספור מחדש לערלה או שיכול לאכול מפירותיו?
3)האם יש בימינו דמאי?
4)האם אפשר להביא לכהן חלה של חוץ לארץ?
תודה רבה
1. רצוי יותר בפירות או סוכר וכיו"ב מאשר בכסף.
2. אם הועבר עם גוף העפר שלו במושלם, אינו צריך לספור מחדש שנות ערלה.
3. במובן מסוים כן, כל שיש לנו ספק אם הופרשו תרומות ומעשרות, נוהגים אנו כדי דמאי, עם הפרשת תרומה גדולה.
4. בחו"ל - כן.
האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של ביעור שביעית או תרומה שנטמאת ועל ידי ההדלקה הוא מתבער?
שלום
לפי הרמב"ם ישראל שעושה סיכה עם תרומה האם הוא עובר דין דאורייתא? איפה ברמב"ם הוא אומר זה?
מהי ההגדרה של חצר הקובעת ומחייבת הפרשת תרו"מ לירקות ופירות שנגמרה מלאכתן?
היש נסיבות שהאוכל פירות בגינה יתחייב בתרו"מ למרות שההלכה מתירה עקרונית אכילת עראי בגינות?
האם יתכנו אפשרויות של היתר לאכילת עראי גם בחצר הקובעת למעשר?
שלום לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
נודה שמורי יענה לנו על שאלות לפי משנת רבנו ומארי יוסף קאפח זצ"ל
הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה".
משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה.
אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות.
ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים?
יורנו מורנו.
שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר?חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות,מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי?בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה` למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי,האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה,אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.
האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?
האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?
הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?
האם דין החלה כדין תרומה שנתערבה ולכאורה יש צורך בפי 100 להתיר את כל התערובת?
היש אפשרות לחזור ולישאל על חלתו ואז יצטרך להפריש מחדש בלא ברכה?
האם מותר בנסיבות אלו שדין החלה כיום מדרבנן להרבות ככרות מתוקנות ע"מ להתיר התערובת?
באילו נסיבות נחשבים אותם פירות כהפקר ע"י הבעלים ובאילו נסיבות ישארו פירות אלו בחזקת בעל הפירות?
אותם הפירות שנחשבים כהופקרו ע"י בעל הפירות האם ישנה חובה על המוצא להפריש עליהם תרו"מ?
האם פירות שהיו בבעלות החנוני והופקרו על ידו, האם גם בנסיבות אלו יהיו פטורים מתרו"מ?
שלום כבוד הרב,
קניתי שתילים ושתלתי אותם בגינה שלי.
השתילים נמצאים במשלתה בעציץ (נקוב)
ומובילים אותם כך עד הבית. שולפים את העציץ
ושמים בגומה (אשר הוכנה מראש) את כל מה שיש
בעציץ לרבות שורשי העץ ועפר.
אני שואל אם חל על השתיל דין עורלה.
אודה לקבלת תשובה.
מקדים תודה למעשה.
שמעון שוסטר