הסגת גבול
בס"ד
שלום וברכה לכבוד מורנו רבנו שליט"א.
שאלות שנשאלו במעשה שהיה, משפחה שהתיישבה לפני עשרות שנים באחד הישובים בארץ,
ובמשך שנים רבות "גלש" שימושם הפרטי, שבעיקרו הוא הנחת מטלטלים ורכושם הפרטי,
בכמה מטרים משטחם לשטח הציבורי, ללא הקפדה ומחאה מצד הציבור ומנהיגיו "ועד הישוב".
לאחר מספר שנים, אחד מבני המשפחה החל לבנות את ביתו, שבחלקו נבנה על אדמה ציבורית,
עקב כך נציג מטעם ועד הישוב, התנגד לבניה זו אשר על פי חוק אינה חוקית,
והוצא צו מניעה מבית המשפט להמשך בניה זו, מה שעצר את המשך בניית הבית.
אחרי מספר חודשים נבחר ועד חדש לישוב, אשר אישר על פי חוק ועל פי בית משפט את המשך הבניה,
כאשר השטח הציבורי עליו נבנה הבית הפרטי, הוסף על פי חוק במפות לשטח הפרטי,
ובכך גדל השטח הפרטי של משפחה זו בכמה מטרים.
הבית נבנה בשלמותו רק לאחר שהוצא אישור חוקי להמשך בנייתו.
השאלות הן :
א. האם הבונה שבנה בשוגג על השטח הציבורי, עבר על איסור גזל והסגת גבול ?
ב. האם ח"ו הוא בגדר " ___ מסיג גבול רעהו" [ דברים כז]?
ג. האם אחרי שהשטח הציבורי נוסף על פי חוק לבונה הבית הפרטי, יש בכך טעם לפגם?
ד. האם על הבונה/הבונים לעשות תשובה על בניה זו, ואם כן כיצד ?
ה. האם יש לחוש לנאמר בפרק שירה : שׁוּעָל אוֹמֵר הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: (ירמיה כב, יג) ולא לגור בבית זה ?
שאלה זו תמוהה מאוד. שהרי בכל יישוב מתוקן אין אפשרות לבנות בית בלי רשיון בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
ועדה זו לבטח היתה מגלה שחלק מהבנייה על שטח ציבורי, אלא א"כ מדובר "בקשר" של שתיקה והעלמת עין, בין הבונה ובין מי מחברי הוועדה, ואז הדבר ברור שמדובר בהסגת גבול.
על כל פנים גם אם באמת היה מדובר בהסגת גבול בשוגג, הרי הוועדה ריבונית להחליט או על פיצוי והפשרת שטח ציבורי לשטח פרטי, או על הריסת חלק זה של הבנייה, או אותו שטח ציבורי מיועד לשירות מאוד מסוים של הציבור.
ולגבי הפשרת השטח הציבורי לטובת הבונה, באישור ביה"מ, כנראה שהנ"ל לפי החוק, ואין אחרי זה ולא כלום.