כבוד המועדים
לק"י ה כ' ניסן תשע"ח
כבוד הרה״ג רצון ערוסי שליט״א
שלום כנהר
1) השתכללו והשתרשו פארקי שעשועים וכדומה ויש מביאים בהם ילדים קטנים, ויש גם גדולים, מבדרים על מתקנים, רואים מראות, וכו'.
בחולו שלמועד האם הדברים בכלל המבזה את המועדות וכפי שכתב מארי בפ״ג הלכות תשובה (הל׳ כה ציון סב) ״שביזוי המועדים אינו חלול יו״ט או חוה״מ בעשיית מלאכות האסורות בהן, אלא כל שאינו מכבד את המועד באכילה ושתיה ומלבוש נאה ועסק התורה נקרא מבזה את המועד, אחד יו״ט ואחד חוה״מ.״
2) במדה שכן איך מושכל להתנהג עם הילדים–קטנים וגם גדולים–בחוה״מ בענין זה? בפרט שרואים מה שחבריהם עושים לבלות ימי חוה"מ ואף יתכן שהמחנך בישיבה שלהם ישאל אחד אחד כמה מחניכיו גם בכיתה של מבוגרים ״מה עשית בחוה״מ״, כך שלצערנו יש לחץ חברתי.
3) האם חייב ללבוש ״מלבוש נאה״ גם בחוה״מ או כפי שכת״ר בפכ״ט שבת ״ולא יהיה מלבוש השבת כמלבוש החול״?
נספח) האם לבשו בתימן בגדים העשוים מבד שצבעו כהה גם בראשי חדשים כמו שאר ימות החול?
בכ״ר
בנסיבות של ימינו, אין אנו יוכלים למנוע מצאצאינו בילויים בחול המועד, כפי שהזכרת, ומניעתם מכך תפגע בשמחת החג שלהם, וכן עלול לפגוע בהצלחתנו לחנכם.
אבל כשמתירים בילויים כאלה, יש להדגיש את הסממנים האמתיים של קדושת המועד, לבוש לא של חול, תפילה בציבור, שיעורי תורה, ולפחות סעודה אחת משותפת לבני הבית.
לפי מיטב ידיעתי, בתימן לא לבשו בחול המועד לבוש חול.