1. אסור לקרוא למעשה הרצח החייתיים של פיגוע. אלא טבח.
2. אירוסין בימינו הם בבחינת שידוכין שהיו בימי התלמוד, שאין המשודכת אשת איש כלל. להבדיל מן האירוסין שהיו ז, שבהם האיש קידש את האישה בכסף או בשווה כסף כדת משה וישראל, אלא שטרם הכניסה לחופה. שבמקרה זה היא אשת איש האסורה לכל העולם מן התורה. ואינה מותרת לבעלה על דישאנה, דהיינו יכניסנה לחופה.
3. אנו מאמינים באמונה שלימה בתחיית המתים, ואמונה זו היא עיקר משלושה עשר עיקרי האמונה. אולם איננו יודעים כיצד יתרחש נס ובוודאי לא ברמה הפרטנית של העניין, ויש לחכמי ישראל דעות שונות בהיקף של תחיית המתים. והרמב"ם כתב בסוף הלכות מלכים, שאין לעסוק יותר מדיי בהגדרות של מאורעות ימות המשיח, כי לא נדע כיצד יהיה עד שיהיה.
4. מבחינה עקרונית מיתה מתירה את קשרי הנישואין, ולכן בעל שמת, אשתו מותרת לכולי עלמא. עיין באר היטב, אה"ע, יז, סק"א, שאפילו נשותיהם של אליהו ושל ריב"ל, ועיין שם, ובפ"ת, שם, ס"ק, בדין מי שמת וטרם נקבר והחיוהו.
5. למרות האמור לעיל, רס"ג באמונות ודעות, פרק שביעי, דן בשאלות מעין שאילותיך לגבי הזוגיות והמשפחתיות אחרי תחיית המתים, וכתב שכיוון שבאותה תחייה יהיו נביאים, פטורים אנו מלאמץ מחשבתנו בכך. "לפי שאין דעתנו משגת אלא מצבינו".