לפי השיטה שאני נוקט בה, כל שאדם עובר דירה, ובדירה שאליה הוא עובר לגור אין מזוזה, מותר לו לעקור את המזוזה שאותה הוא קבע בדירת המגורים הישנה (=הקודמת) ויקבע אותה בדירת המגורים החדשה. אולם רוב פוסקי ההלכה נאמנים להלכה שנפסקה בשו"ע, ולפי הפרשנויות שניתנו לה, הם מורים ובאים מבחינה עקרונית, שאין לדייר לעקור מזוזה שהוא קבע בדירה שגר בה בשכירות, אפילו לא כדי לקבעה בדירת המגורים החדשה. אבל למעשה הם מורים בהוראתו, אבל בדרכים שונות. כגון: יעקור את המזוזה ויקבע בדירת המגורים הקודמת לצורך בדיקה ושוב כבר אינו חייב לקבעה שנית, ויכול ליטול אותה ולקבעה בדירה החדשה, או שיעקור אותה לצורך הנרתיק של המזוזה, שאינו חייב להשאירו שם, ושוב כבר אינו חייב לחזור ולקבעה. וכן על זו הדרך. מוסכם אליבא דכל הדעות, שאסור לעקור מזוזה מדירת המגורים הקודמת ולגנזה, כי בדירת המגורים החדשה יש מזוזות קבועות.