קביעת רגע המוות
האם אדם שעפ"י כל הדיקות הרפואיות גזע המוח שלו מת (יבש) , משפחתו עוברת על איסור בל תלין
אם היא מסרבת לנתקו ממכשיר החייאה ?
לכבוד הרב מהיכן מגיע העיקרון ההלכתי שכיום כולנו בחזקת טמאי מתים? למדנו שספק טומאה ברשות הרבים, ספקו טהור. לכן, אדם שנשמר כל חייו (כגון כהן) מטומאת מת, אמור להיות טהור. אדם כזה יכול היה להיטמא אך ורק בביה"ח שלו לכאורה דין של רשות הרבים. אם כן, מה הסיבה לחזקת טומאה זו?
הרבה גורמים: נפלים, אבר מן החי, כלים שנגעו במת, ונגע בהם האשם, אדם שנטמא במת ונגע באדם אחר, וכיו"ב.
האם אדם שעפ"י כל הדיקות הרפואיות גזע המוח שלו מת (יבש) , משפחתו עוברת על איסור בל תלין
אם היא מסרבת לנתקו ממכשיר החייאה ?
אני רוצה לשאול לגבי יום השנה ( 12 חודש שנה ראשונה) הפטירה כ"ג במר חשוון התשע"א ולפי הספירה בתאריך העברי יוצא עקב שנה מעוברת שיום השנה בתאריך כג תשרי תשע"ב שהוא יום חמישי יום שמחת תורה מה הדין ומה עלי לעשות?
הישנן נסיבות שהמאבד עצמו לדעת יחשב מבחינה הלכתית ככל יהודי שנפטר?
מי שחונך מילדותו בדרך שונה מהיהדות אך במהלך חייו נחשף להשקפת היהדות, האם נחשב כ"תינוק שנשבה"?
מהם האבסורדים העולים מהשקפת עולם של אלו שאינם אמונים על הערכים של תורת ישראל
כבוד הרב
שאלתי היא במנהג /הלכות אבלות :
אבי מורי ורבי יהודה זצ"ל נפטר בשיבה טובה ב-ו אלול (לפני כשנתיים ) מהם ההלכות באזכרה .
ממתי אומרים קדיש .?
מתי שבת אזכרה "יוראצד"?
מה לגבי סעודה ותפילות ?
בברכה ותודה
1. לשכן שלי עץ אבוקדו, ענף מהעץ שלו צומח בשטח שלי הוא לא יכול להגיע אליו גם אם היה רוצה - יש חומה ביננו הוא אדם מבוגר וקצת מעורער בנפשו האם מותר לי לקטוף את האבוקדו ולאכול?
2. שאלה נוספת ידוע לי שבהריון לא נהוג להכנס לבית העלמין - האם אותו הדין נוהג גם לקברי צדיקים?
3. בעלי מאמין שאביו ז"ל היה צדיק, אם תשובתך שלקברי צדיקים מותר, האם זה רק לידועים ולמפורסמים שבהם?
תודה
אימי מורתי נפטרה לפני כחודשיים. בעוד מספר ימים אגיע לגיל 50 וחבריי לעבודה יודעים שאסור לי לחגוג עם מוזיקה וכד'. אך הם מציעים שנשב יחד במסעדה לארוחה שאלתי האם מותר ללכת עם חברים לארוחה ביום ההולדת ?
הרב רצון ערוסי בהספד המנוחה הרבנית ברכה קאפח ע"ה והסבר המנהג שאין מעמידין מיטת האישה ברחוב ואפילו אשת חבר.
מה מקור המנהג הזה והאם היה נהוג גם בקרב יהדות תימן?
האם מדובר במנהג ברמת: "מאן דקפיד קפדינן בהדיה ..."?
האם חששו הפוסקים למה שכתבה הגמרא "אל יפתח אדם פיו לשטן" או למה שאמרו "ברית כרותה לשפתים"?
עד כמה ואת מי מחייב מנהג ברמה שכזאת - מהם כללי הפסיקה במקרים שכאלו?
כיצד יפעל במקרה שכזה מי שאינו אמון על מנהג זה?